לפעמים זה לא צעקות, לא מכות, ולא בגידה. זה רק מגהץ שנעלם. שרה האמינה שנים שאין לה סיכוי לשרוד לבד, עד שברגע אחד קטן משהו נשבר, או אולי התעורר. זה סיפור על שליטה שקטה, על פחד עמוק, ועל הרגע שבו אישה אחת הפסיקה להאמין לו.

יש הורים שייסעו רחוק כדי לא להתקרב באמת, גם כשהילד שלהם באמצע. שני סיפורים, מלחמה אחת, ופרינציפים קטנים שהופכים לנזק גדול. ובסוף, כמו תמיד, לא ההורים מנצחים, הילד מפסיד.

יש מילים שלא רק מתארות מציאות, הן יוצרות אותה. ״חשומה״ היא אחת מהן, והיא יכולה להחזיק אישה בתוך חיים שלמים של שתיקה. סיפור על הרגע שבו הבושה עוברת צד, והחיים מתחילים מחדש.

הוא אמר לה שהיא נרקסיסטית והיא האמינה לו, עד שמטפלת אחת אמרה לה: תברחי. זה סיפור על גזלייטינג ועל האומץ להאמין לעצמך שוב כשאין ממ״ד לנפש.

ילדה מחופשת ליפנית, הורים שרבים על שעת החזרה בפורים, ושופט אחד שמאבד סבלנות באמצע מלחמה. בזמן שאני תקועה בפריז ומחכה לטיסת חילוץ, אני מגלה חמש מילים יפניות שאולי יכולות לעזור גם לנו להישאר שפויים במדינה שלא נרגעת.

זה סיפור על אהבה שמתחפשת לתקווה, ועל מנגנון ממכר שמחזיק נשים חזקות במקום שהן כבר יודעות שלא טוב להן בו. ואולי, תוך כדי הקריאה, תזהי גם את הילדה שמפחדת שמישהו יעזוב ותבחרי אחרת.

היא איבדה את האמון במצפון הפנימי שלה ולא את שפיותה. סיפור על בגידה כפולה, גזלייטינד שיטתי ועל אישה חכמה שלמדה לפקפק בעצמה.

זה סיפור על אהבה גדולה שלא הצליחה לשרוד במקום שבו לא היו גבולות ולא הייתה הגנה. על אישה שמבינה בהדרגה שהאיום האמיתי אינו העוינות, אלא השתיקה שמאפשרת לה. על גבר שאהב, אבל רגשות האשם ניהלו אותו גם שנים אחרי הגירושין. ועל החלטה אחת אמיצה לבחור להגן על עצמה.

אהבה אמורה לחזק אבל לפעמים היא מסתירה אמת שקשה לראות. זה סיפורה של אילנית שחיה בתחושת ביטחון, עד שברגע אחד נשמטה האדמה מתחת לרגליה. זה לא בלוג על גירושין. זה בלוג על הבחירה לראות, לקחת אחריות ולהחזיר לעצמך כוח.