ילדה מחופשת ליפנית, הורים שרבים על שעת החזרה בפורים, ושופט אחד שמאבד סבלנות באמצע מלחמה. בזמן שאני תקועה בפריז ומחכה לטיסת חילוץ, אני מגלה חמש מילים יפניות שאולי יכולות לעזור גם לנו להישאר שפויים במדינה שלא נרגעת.

זה סיפור על אהבה שמתחפשת לתקווה, ועל מנגנון ממכר שמחזיק נשים חזקות במקום שהן כבר יודעות שלא טוב להן בו. ואולי, תוך כדי הקריאה, תזהי גם את הילדה שמפחדת שמישהו יעזוב ותבחרי אחרת.

היא איבדה את האמון במצפון הפנימי שלה ולא את שפיותה. סיפור על בגידה כפולה, גזלייטינד שיטתי ועל אישה חכמה שלמדה לפקפק בעצמה.

זה סיפור על אהבה גדולה שלא הצליחה לשרוד במקום שבו לא היו גבולות ולא הייתה הגנה. על אישה שמבינה בהדרגה שהאיום האמיתי אינו העוינות, אלא השתיקה שמאפשרת לה. על גבר שאהב, אבל רגשות האשם ניהלו אותו גם שנים אחרי הגירושין. ועל החלטה אחת אמיצה לבחור להגן על עצמה.

אהבה אמורה לחזק אבל לפעמים היא מסתירה אמת שקשה לראות. זה סיפורה של אילנית שחיה בתחושת ביטחון, עד שברגע אחד נשמטה האדמה מתחת לרגליה. זה לא בלוג על גירושין. זה בלוג על הבחירה לראות, לקחת אחריות ולהחזיר לעצמך כוח.

אישה מצליחה, רופא מוערך, בית שנראה מושלם מבחוץ. מאחורי הדלתות הסגורות מתקיימת אלימות שקטה, מחושבת, כזו שיודעת בדיוק איפה עובר הגבול בלי להשאיר סימנים. זה סיפור על שליטה, על פחד מנוהל, ועל הרגע שבו כבר אי אפשר להדחיק את האמת

שלמה היה בטוח שהוא יכול להשיג כל מה שהוא רוצה - את אפרת, את נוגה, את הבית ואת המאהבת. הוא רקד בין שתי נשים, שיקר, הבטיח, התחנן. אבל כשאפרת תפסה אותו שוב משהו נשבר, והפעם כשהוא ביקש לחזור הוא קיבל תשובה שלא ציפה לה. מי באמת עזב את מי ?