1#. כלבה
״אשה אצלי צריכה להיות כמו כלבה. מאולפת ויושבת ליד הברך, למה אם לא – היא תקבל ברכיה לבטן״ אם לא הייתי שומעת במו אוזני את המילים האלו לא הייתי מאמינה שהוא אמר לה אותן והיא נשארה איתו. אבל זו הודעה קולית שהוא שלח לה כבר לפני שנה.
הבטתי בה כששמעתי את ההודעה הזו ולמרות שעיניה נצצו מדמעות שריר לא זז בפניה. מה ענית לו? שאלתי והיא אמרה ״התעלמתי״, כלב נובח לא נושך והוא כלב נובח, הוא לא אלים. הסברתי לה שזו אלימות מילולית קשה ואיומים ברמה פלילית והיא אמרה שהיא התרגלה לסגנון הזה שלו.
מה שהדהים אותי זה שהם גרים בצפון תל אביב, שניהם נוסעים במרצדסים, ושניהם אנשים חזקים, לכאורה. הוא איש עסקים מצליח ונחשב למכובד אם כי מי שמכיר אותו יודע שהוא כוחני מאוד, והיא מנהלת כוח אדם בחברת היי טק גדולה.
2#. התרגלה
בפועל גבר שמדבר כך לאשתו הוא גבר חלש מאוד ואשה שמאפשרת לו לדבר אליה כך גם היא אשה חלשה או מוחלשת. אותי זיעזע שהיא התרגלה לסגנון הכוחני והאלים הזה שהוא נוקט כלפיה, למרות שכל פעם מחדש עיניה מתמלאות דמעות. גם לדמעות היא התרגלה.
אלי גדל בשכונת מצוקה, סיפרה איריס ובשל חוכמתו נשלח לפנימיה יוקרתית שבעצם שינתה את נתיב חייו והובילה אותו להיות איש עסקים כשחלק מחבריו בשכונה הפכו לעבריינים שישבו בכלא. משהו מאותה שכונת מצוקה נותר אצלו ונוכח גם בדרך הכוחנית בה הוא מנהל את עסקיו וגם בסגנון הדיבור שלו כלפי בני משפחתו, כשהמסיכה המעונבת והמהוגנת יורדת מפניו.
מערכת היחסים ביניהם היתה בצניחה מתמדת, והוא סירב לטיפול זוגי. ״אני לא צריך שום טיפול, לא מאמין בזה. אבל כדאי שאת תלכי כדי שיסבירו לך איך לדבר אל בעלך כדי שלא יעזוב אותך״. המשפט הזה חזר על עצמו בווריאציות שונות אבל כשהיא אמרה לו שהוא מאיים להתגרש הוא הכחיש מכל וכל ואמר שבחיים לא איים להתגרש, וזה רק כי היא רוצה ללכת לטיפול זוגי.
3#. טיפול
בסוף איריס הלכה לטיפול זוגי עם עצמה. במשך כמעט שנה, פעם בשבוע היא ישבה עם מטפלת וסיפרה לה מה עובר עליה. כשהמטפלת אמרה לה שהיא צריכה ללמוד להציב גבולות היא התנגדה בהתחלה ואמרה שהיא טיפוס נוח וקל, אבל כשהיא יצאה מהטיפול היא חשבה על הדברים ושמה לב שלאט לאט היא מתחילה גם להציב גבולות, וגם להרגיש עם זה בסדר.
לאלי היה לה קשה מאוד להציב גבולות כי כשהוא רצה משהו הוא ידע לשכנע אותה ולהפעיל עליה מניפולציות ואם זה לא עזר הוא זעם וגם נהג להעניש. בעיקר בטיפולי שתיקה.
ואז המטפלת לימדה אותה להציב גבולות גם לטיפולי שתיקה. כשאלי שתק איריס דיברה אליו כרגיל ודובבה אותו והתעלמה מהאנרגיה הכועסת עד שהוא הרגיש שזה מגוחך שהוא לא עונה לה, וכך הלכו טיפולי השתיקה והתקצרו. ועדיין כשאלי כעס הוא הפך למאוד כוחני ודיבר אליה בדיבור האלים שלו שפיצל ממנו אישיות עבריינית, שחזרה להסתתר מאחורי חזות מהוגנת כשהוא נרגע.
בחצי השנה האחרונה ולמרות שהיא התמידה בטיפול וקיבלה כלים להתמודד מולו, היא הרגישה שהוא מנותק ממנה רגשית, כשגם שהם עושים סקס הוא מכני, קצר והולך ונעשה נדיר. אבל הוא סירב לדבר על מערכת היחסים ביניהם ואמר לה שתדבר עם המטפלת שלה כי הוא לא מבין מה היא רוצה, היא פשוט חסרת בטחון וזה הכל בראש שלה, הוא ניסה להנדס לה את התודעה.
4#. לחישות
אבל היא דווקא לא חסרת בטחון בבסיסה והטיפול עזר לה לבנות גם את חומות הבטחון שהוא הצליח לרמוס אצלה. ביום חמישי אחד הם יצאו, ביוזמתה כמובן, לשבת על הבר באיזו מסעדה תל אביבית והיא אמרה לו שהיא רוצה לדבר על המצב ביניהם, ושהיא אוהבת אותו ולא רוצה לפרק אבל גם לא מוכנה לחיות במקום שאין אהבה.
״נשבר לי הז** מהקדיחות שלך״. הוא הכניס את עצמו למוד התקפי. ״זה מה יש. לא מתכוון ללכת לטיפולים. לא מתכוון לדבר איתך על אהבה- שמאהבה. די כבר תרדי ממני. את עפה על עצמך יותר מדי. חושבת שאת עושה לי תנאים. לא טוב לך? קחי את הדברים שלך ותעופי״.
היה זה התקף זעם שקט. הוא לא צרח, הוא לחש את זעמו באוזנה בעודם יושבים עם בקבוק יין על הבר התל אביבי. לפעמים לחישות כואבות. וזה כאב לה בלב ומהכאב הזה העיניים שלה מלאו דמעות.
״בסדר” היא ענתה בשקט. הוא הביט בה בשאלה. והיא אמרה. ״הבנתי אותך. אין לך כוח לקדיחות שלי״. היא העבירה נושא ושאלה אותו משהו על העיסקה ההיא שהסתבכה ומה בסוף עם השותף הזה שהוא לא סובל, והוא ענה בהרחבה מרחיק עצמו בשמחה משיחות מעיקות, וכך הם סיימו את הערב.
ובלילה היא לא הצליחה לישון. הוא לא אוהב אותך. לחש לה קול בתוכה. זה מאוד ברור מהדברים שלו. אהבה-שמאהבה. את עפה על עצמך יותר מדי. את לא צריכה לחיות ככה. עם מישהו שלא אוהב אותך. מגיעה לך אהבה. לא מגיע לך לחיות ככה. לחש לה קול פנימי בכל פעם שהיא התעוררה משינה טרופה.
בבוקר של הלילה הלבן הזה היא קבעה עם המטפלת שלה. זו שלימדה אותה לאהוב את עצמה והכניסה לה לראש שהיא לא צריכה לחיות בלי אהבה, שמגיע לה שיאהבו אותה וכך סללה לה את הדרך החוצה, בלי לדעת שלשם זה יגיע. היא סיפרה לה על השיחה שלה איתו, על הלחישות הכואבות שלו ועל הקול שלחש לה בראש, ואמרה זהו. אני מסיימת את זה. עכשיו.
5#. תלונה
ולמרות שהמטפלת אמרה לה שצריך להתייעץ ולהחליט איך לעשות את זה, היא סימסה לו כשיצאה ממנה ״אני החלטתי להיפרד ממך״. למרות שהוא קרא את ההודעה הוא לא ענה מיד ואז זה הגיע.
״את עלובה וחלשה. את לא באמת מסוגלת להיפרד ממני, אבל כנראה שכבר שכחת איך להיות כלבה מאולפת. כשאני חוזר הביתה את תחכי לי בכניסה״. היא לא חזרה הביתה. היא נסעה למשטרה עם ההודעה הזו וההודעות הקודמות שהוא שלח לה בשנה האחרונה. במקביל הגשנו בקשה לישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. השוטרת התקשרה להזמין אותו לחקירה והוא לא הבין מה קרה. לאחר חקירה הוא הורחק ממנה לשבוע.
התלונה היתה עבורו כמו דלי קרח על הראש. מצד אחד הוא הפסיק מיידית את האלימות המילולית, מצד שני הילד משכונת המצוקה יצא החוצה. תלונה במשטרה כמוה כבגידה עבורו. כשתמה תקופת ההרחקה הוא הודיע לה שלא ישכח ולא יסלח ושילחם בה באמצעים החוקיים העומדים לרשותו.
כשהוא קיבל עיקול על הכספים שנחסכו בחשבונות הבנק שלו, הוא כבר דיבר אחרת. ״בואי נלך לגישור, חבל על הכסף לעורכי דין, למרות שאני יכול למשוך אותך שנים אני מעדיף לסיים יפה, אבל רק בתנאי שתפטרי את עורכת הדין שלך״.
6#. מהופנטת
היא היתה מוכנה לזה. הסברתי לה שזה דפוס ידוע, שהוא יעשה הכל כדי לנהל אותה בגירושים ויפריע לו מאוד שהיא מיוצגת, ועל כן הפסקת היצוג יהיה התנאי הראשון שלו למשא ומתן. היא ניסתה להתנגד.
אבל בסוף הוא שטף לה את המוח בכזו רמה שהיא הסכימה ללכת לגישור בלי עורכי דין, ואז היא הסכימה לויתורים מרחיקי לכת, רק בשביל לסיים איתו כבר, ולמרות שהבהרתי לה שזו טעות גדולה, ושהיא מוותרת על מיליונים בלי לבדוק. שטיפת המוח שלו היתה אינטנסיבית והיא התנהלה כמו מישהי שעברה היפנוט.
בישיבת גישור האחרונה הם עוד התווכחו על המזונות. כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה הברגים שמחזיקים לו את המסיכה מתרופפים, למרות שיש לציין כי מאז התלונה הוא החזיק מעמד יפה. ואז הוא איבד שליטה ואמר לה ״עד עכשיו היית כלבה טובה״, ובום. היא התעוררה.
המשך יבוא.
