קשה להאמין שהסיפור הזה אמיתי. שטרוף כזה יכול להתרחש במציאות אבל הוא אמיתי והמילים יכולות להציג רק חלק מהתמונה. במציאות הטירוף עמוק וחולה הרבה יותר מהמסופר.
1#. תזכורת מהפרק הקודם
על האבא אלי כבר כתבתי בסוף 2022, על הסרטונים המטורפים שהוא העלה לרשתות החברתיות, על כך שרשויות הרווחה פנו בדאגה לאם וביקשו ממנה לפנות לבית המשפט. על השופט שדחה את בקשות האם פעם אחר פעם למרות שצורפו לבקשה 58 תמלילי סרטונים של האב, וחייב אותה בהוצאות. כאן תוכלו לקרוא את הטור כולו.
רק כדי להזכיר לכם את עומק הטירוף אציין שעשרות הסרטונים שהעלה אלי לרשתות היו רצופים בתכנים על מוות המוני, חרדות, רדיפות, רצח, השמדה, השואה, הגסטפו, עינויים, חיסול טוטאלי של מדינת ישראל ושל עיר מגוריהם של אורלי והילדים. בסרטונים הוא טען שהשב”כ, המשטרה ואפילו מדינת ישראל עצמה רודפים אותו ומנסים לפגוע בו. הוא סיפר שאמו קיבלה פקודה לרצוח אותו, ודיבר על “ננו-בוטים”, “סיגנלים”, “טיטאנים”, “כפילים”, “רובוטים”, אנשים מושתלי “צ’יפים” שצריך להרוג (ולפי טענתו, לאורלי “יש צ’יפ באוזן”), אנשי “לטאה”, “נחשונים”, “מתחזים” ועוד שלל תכנים חולניים לחלוטין.
בחלק מהסרטונים שהוגשו לבית המשפט הוא מספר על איבר מינו ואף מצלם אותו, ועל מעשי אוננות שהוא מבצע, לרבות בבית סבתו ה"טיטאנית" ובמקומות נוספים. בחלק מהסרטונים הוא מבעיר שריפות ואף שורף ניירות טואלט בהם נמצאים לטענתו ״ננו בוטים״ והוא מסביר ״אוננתי כמה פעמים לתוכם״.
בסופו של דבר, אלי חצה קו אדום כשהעלה סרטון אחד יותר מדי – ובו איום מפורש לרצוח את אורלי אם ילדיו. בעקבות הסרטון, הוגש נגדו כתב אישום. לאחר הגשתו נערך תסקיר שהמליץ כי אם ירצה אלי לראות שוב את ילדיו במסגרת מרכז קשר, עליו לעבור אבחון פסיכיאטרי
מאז, אלי ממשיך להעלות סרטונים מופרעים אבל לא רואה את הילדים ולא נמצא עימם בקשר. נסיונות רשויות הרווחה ליצור עימו קשר עלו בתוהו, ולמשך חודשים ספורים, אורלי וילדיה זכו לרגעי שקט
אבל את מה שהתרחש אחר כך גם התסריטאי הכי מופרע בהוליווד לא יכול היה להמציא.
2#. סבתא ריטה
חודשים ספורים לאחר שהתיק מול אלי נסגר, ריטה אימו הגישה תביעה לבית המשפט לקביעת הסדרי שהיה בינה לבין נכדיה. לכאורה תביעה תמימה.
ריטה היתה בתמונה כבר בהליך הקודם. אלי התגורר אצלה בתקופה בה התדרדר מצבו הנפשי והיא הוזכרה בתסקיר רשויות הרווחה בהליך הקודם כשנבדקה האופציה שהיא תהיה הגורם המפקח על הסדרי השהיה בין אלי לילדיו.
אלא שלאחר שיחה עם סבתא ריטה שטענה שהסרטונים של אלי בנה הם ״סרטונים אומנותיים״ הומלץ שלא לאפשר לה להיות גורם מפקח על הסדרי השהות שלו עם ילדיו.
בכתב ההגנה שהגשנו מטעם אורלי כנגד התביעה של ריטה טענו שמטרת הסבתא, שלא יצרה שום קשר עם נכדיה מאז הארועים עם האב ולא ביקשה לראותם, היא להפגיש בין בנה לילדיו ולעקוף את הצורך בבדיקה פסיכיאטרית.
באנגלית יש ביטוי little did we know שמתאים בדיוק לסיטואציה.
בשלב כלשהו בית המשפט מינה את רשויות הרווחה לערוך תסקיר ולתת המלצה בשאלת הקשר בין ריטה לנכדיה. אורלי סיפרה לילדים שיבואו לשוחח עימם כדי לבדוק אפשרות שיפגשו עם הסבתא ותגובתם היתה קשה.
3#. מה שהילדים עברו
הילדים סיפרו לאורלי שהסבתא תפסה אותם בחוזקה ומנעה מהם לקום מהשולחן עד שסיימו לאכול, סיפרו שקרעה ציורים שלהם, שאמרה להם שעכשיו היא ההורה שלהם ושאמא שלהם לא מעניינת.
ואז הבן הבכור (בן שבע בסך הכל) אמר ״אמא יש עוד דברים שהיא עשתה, לא אמרתי הכל״. הוא המשיך וסיפר שסבתו נהגה להוריד להם את המכנסיים ולמשש אותם בטוסיק.
כשהוא ראה את מבטה הנדהם של אורלי הוא שאל אם היא לא מאמינה לו, והיא שאלה מדוע לא סיפר דבר עד כה. הילד שתק, השפיל מבטו וענה ״פחדתי״. אחותו הוסיפה ואמרה שהסבתא נהגה לפעמים להוריד להם את המכנסיים בהפתעה ולממש את הטוסיק וזה היה כואב ולא נעים. הם הוסיפו וסיפרו שגם בן זוגה של הסבתא נגע בהם אך לא הוריד להם את הבגדים.
״ואיפה היה אבא?״ שאלה אורלי והילדים סיפרו שבדרך כלל הוא היה בחדרו ופעם אחת הוא ראה ושאל אותה ״מה את עושה לילדים שלי?״
אלא שזה היה רק קצה הקרחון – ולמחרת היום הסכר נפתח. הילדים סיפרו שריטה ובן זוגה נישקו אותם באבריהם האינטימיים, שהם ראו את בן זוגה ערום, שיצא לו משהו מהבולבול והוא רצה למרוח עליהם אבל הם צעקו והתנגדו, שהסבתא סגרה את הדלת בחדר ושמה להם משהו שנראה כמו אוכל על הטוסיק וליקקה והחדירה להם חפצים. שלפעמים היתה זורקת עליהם חפצים. שאסור היה לומר את המילה אמא או אורלי ואסור היה לומר ״אני רוצה״ או ״בא לי״.
כשהאם הקשתה ושאלה מדוע לא סיפרו לה דבר הם הסבירו שהסבתא ובן זוגה איימו עליהם שלא יעזו לספר ושהם פחדו שהסבתא תדע שסיפרו ותעשה להם משהו רע.
4#. הדיון
אורלי הגישה תלונה במשטרה. הילדים נחקרו על ידי חוקרת ילדים ורשויות הרווחה המליצו על מתן טיפול לילדים. ההמלצה אושרה על ידי בית המשפט ומאז הילדים בטיפול במרכז שמתמחה בילדים נפגעי תקיפות מיניות.
מנהלת המרכז והמטפלים של הילדים אומרים שהילדים עברו התעללות מינית ולא ממליצים בשום פנים ואופן להפגיש אותם עם הסבתא.
אלא שהמשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר אשמה.
מיד עם הסגירה הגישה הסבתא בקשה דחופה לקבוע הסדרים בינה לבין הילדים.
השבוע התקיים הדיון אליו התייצבו שתי העובדות הסוציאליות המטפלות בתיק והאפוטרופוס לדין. כולן שוחחו עם המטפלים של הילדים ועם הילדים וההמלצה היא חד משמעית – לא לאפשר לסבתא לפגוש את הילדים כי מהטיפול עולה שהילדים אכן עברו התעללות מינית, ושהם אינם מעוניינים לפגוש את הסבתא אך מתגעגעים לאביהם, עימו לא עלה בידם ליצור קשר.
ריטה עמדה ונשאה נאום והאשימה אם אורלי שהיא מנכרת וממציאה עליה דברים והנכדים האלו הם הדבר הכי חשוב לה בעולם. היא הוסיפה ואמרה שהיא הצינור היחיד של הילדים לאביהם, ותיארה עצמה כסבתא הכי טובה בעולם.
אני טענתי שעובדה שלא העלנו את הטיעונים האלו בכתב ההגנה כי הילדים חשפו את מה שעשו להם רק במהלך ההליך ואילולא הגישה הסבתא תביעה יתכן שהיו עוברות שנים עד שהדברים היו נחשפים. טענתי שאי אפשר להמציא טענות כאלו נגד סבתא, ועובדה שכל אנשי המקצוע תמימי דעים – שלמרות שהתיק במשטרה נסגר – הילדים האלו עברו התעללות מינית. ומכאן הסבתא הזו, למרות הנאום חוצב הלהבות שנאמה. היא סוטת מין.
השופט הסביר לריטה שאין זה מתפקידו לקבוע אם המעשים נעשו או לא אבל הפעם הוא היה זהיר. הוא המליץ לסבתא לוותר על תביעתה, היא סירבה בתוקף והשופט נתן במקום פסק דין שדוחה את התביעה לאור המלצת רשויות הרווחה.
התיק נסגר, אך הסיפור רחוק מלהסתיים. למדתי מהתיק הזה שבתוך בתים של משפחות בהפרעה יכולים להתרחש דברים אפלים שהנפש מתקשה להכיל. למדתי שהמציאות לעיתים מתנגשת בקירות של אטימות משפטית. למדתי שדברים שהוסתרו זמן רב יכולים להישלף באופן מפתיע, ושלפעמים יש רמזים שקשה לראות או להבין.
הילדים אולי ניצלו מהסיוט הפיזי, אבל הצלקות יישארו עימם שנים קדימה. ריטה אולי הפסידה בבית המשפט, אבל אין לי ספק שהיא לא תוותר כל כך מהר. ואין לי ספק שגם אנחנו לא.
בתיק הזה, המשך כנראה יבוא.
***
השבוע בפודקאסט – סיפורה מעורר ההשראה של סוזי אוקובו, שהגיעה ליפן בלי כלום והפכה לעצמאית כלכלית והמפרנסת הראשית של משפחתה. להאזנה וצפיה לחצו כאן.
המציאןת עולה על כל דמיון מופרע כ
המציאות עולה על כל דמיון, חולני ככל שיהיה……
ועל סרבול טרחנות וצדקנות בתי המשפט לא אוסיף מילה. רק שואלת איך ייתכן שבתי המשפט לא ממממממהרים להגן על ילדים רכים. צדק פואטי על חשבון ילדים? טרוף. הרי ברור לכולם שהורה /מבוגר יתמודד …שיהיה חזק. ואילו הילדים…חייהם נהרסו.
ושום טעון של חוקים ו"צדק מפוקפק" לא יכסו על העוול שנגרם לילדים.
אומרת אני, מבוגרת כמעט קשישה … הסוחבת פגיעות מילדות.
רק אמרתי.
פשוט להקיא. משפחה של סוטים.
נשמע מאוד מפוברק ולא אמין על הדמות המסופרת, עם האישיות המתוארת של האישה, זה טו מאץ ממוגזם על זקנה מאוכלוסיה כזו
הבג"ץ יבטל את פסק הדין, ויאפשר לסבתא ריטה לפגוש את נכדיה.
איך סוגרת המשטרה תיקים כאלה. המקרים כל כך ש
שקופים. איך ?
כי לסבתא קוראים ריטה ולא שרה נתניהו.
קפיש?
איך הסבתא הסוטה וחבר שלה שצריך לסרס לא בכלא ילדים לא משקרים