אין דבר שלם יותר מלב שבור – חמש מחשבות על אהבה וכאב -17.8.24

הלב של רונית נשבר השבוע.

הם נשואים בסך הכל חמש שנים אבל כבר שנתיים שגילי קצר רוח וחסר סבלנות. יש לו המון לחץ בעבודה והוא טרוד ועובד כמו חמור ובבית אין לו יכולת הכלה והוא מתפרץ עליה ומתפרץ על בתם בת הארבע וכבר המון זמן היא לא זכתה ממנו למבט אוהב וליטוף רך, גם לא כשהם עושים אהבה. אם אפשר לקרוא לזה ״לעשות אהבה״, כשהוא שוכב איתה פעם בשבוע בלי להביט בה בכלל.

השבוע היא ביקשה שידברו. הוא עישן את הג׳וינט היומי שלו במרפסת לקראת חצות. היא בדרך כלל כבר ישנה. אבל היא יצאה אליו למרפסת ואמרה לו שקשה לה. שהיא מבינה שיש לו לחצים בעבודה אבל היא דואגת לו ואוהבת אותו ומבקשת שהוא ישתף אותה במה שעובר עליו במקום להיות חסר סבלנות ולהתפרץ ככה עליה ועל הילדה שכבר מבינה מה קורה.

גילי הביט בה בתוך החושך המוחלט ששרר במרפסת שלהם, לקח שאיפה ארוכה מהג׳וינט שלו, ואמר – ״שומעת? החוסר סבלנות הזה? זה לא רק בגלל הלחץ בעבודה. זה גם בגלל שאני לא סובל אותך וכל מילה שלך מוציאה אותי מדעתי. זה כבר כמה שנים ככה. לא סובל אותך ולא מעריך אותך. אני חושב שאת סתומה ומכוערת ולא מבין איך בכלל התאהבתי בך ולמה התחתנו״.

היא הביטה בו בהלם מוחלט בלי יכולת לענות לו בכלל. רק לפני חמש שנים הם נישאו. היה זה ערב ט״ו באב והם ביקשו מכל האורחים ללבוש לבן, היא סיפרה לי והרבתה בתיאורים על החתונה המיוחדת ומלאת האהבה שלהם, והיא לא הצליחה להבין איך כעבור חמש שנים בסך הכל הוא יכול להיות כל כך מרושע ואכזר כלפיה. היה לה ברור שהיא מתגרשת ממנו. יש משפטים שאין מהם דרך חזרה, למרות שלמחרת בבוקר הוא התנצל ואמר לה שהיה מסומם מהג׳וינט ודיבר שטויות.

אבל היא כבר הבינה שהג׳וינט הוריד ממנו פילטרים וגרם לו לומר את האמת העירומה ששברה לה את הלב לרסיסים. במילים פשוטות ואכזריות גילי בישר לה שהאהבה שלהם נגמרה.

ובלילה מצאתי את עצמי חושבת על כאלו שיחגגו מחר את ליל ט״ו באב באהבה ובהתרגשות ועל כאלו שיאספו את שברי ליבם, ועל כאלו שידלגו השנה על ט״ו באב כי אין מה לחגוג, ואין סיבה לחגוג, אולי כי הלב של כולנו נשבר לפני עשרה חודשים ואולי כי האהבה שלהם מובנת מאליה ונמצאת שם בבית כמו רהיט ישן שכבר לא מבחינים בו ולא חוגגים אותו.

וחשבתי על אהבה.

1#. לא תמיד האהבה תנצח

אהבה יכולה להיות מרגשת ועוצמתית ויציבה אבל היא לא חסינה. ואם אתם חושבים שהאהבה שלכם היא בלתי מנוצחת, ותחיה לנצח, כי אתם נשמות תאומות, כי נועדתם זה לזו, כי אחרי עשרים שנה אתם כבר לא תיפרדו, אל תעמידו אותה או את בני הזוג שלכם במבחן, כי אתם עשויים לגלות שנכשלתם.

אהבה היא רק רכיב אחד בזוגיות בריאה, יחד איתה צריך גם משיכה ואמון וחברות ועניין וערכים משותפים וכבוד הדדי ותקשורת טובה. ואם אתם חושבים שאפשר להזניח את כל אלו או אפילו חלק מהם על מזבח האמונה ש״יש לנו אהבה והיא תנצח״, יש מצב שתגלו שאהבה שלכם לא מספיקה כדי להחזיק את כובד החיים.

2#. אתם לא יכולים לשלוט על האהובים שלכם

ואתם לא יכולים לשנות אותם. זו תובנה שלמדתי על בשרי וחזרתי עליה שוב ושוב השנה באוזני כאלו שהגיעו עד אלי, כלומר כאלו המצויים במשבר זוגי קולוסאלי, ובפיהם בעיקר תלונות על בני או בנות זוגם ורצון עז לשנותם ולהחזיר את הגלגל לאחור, לחזור להיות כמו פעם.

כבר כתבתי פעם שהחיים הם נהר ולא חוצים אותו פעמיים גם כי הנהר אינו אותו נהר וגם כי האדם אינו אותו אדם. אנשים משתנים. האדם עימו התחתנתם לפני עשרים שנה אינו אותו אדם עימו אתם ישנים היום. גם אתם לא. ולא תוכלו לשנות אותם או לשלוט בהם או להציב להם תנאים שרק אם יקיימו אותם תוכלו להמשיך בזוגיות.

מה כן אפשר לעשות? ״וובי-סאבי" (Wabi-Sabi) – השקפת עולם יפנית המאמצת את היופי בארעיות וחוסר השלמות של הדברים – כלומר לאהוב את הגירסה הנוכחית של בני הזוג שלכם כמו שהם, על פגמיהם ומגרעותיהם, או להחליט שהגירסה הזו לא מתאימה למי שאתם היום, על כל המשמעויות הכרוכות בכך, כולל לשחרר אותם מחייכם.

3#. אבל אתם כן צריכים לאהוב את עצמכם

כדי לא לקבל כל התנהגות, כדי להגן על עצמכם, וכדי שאפשר יהיה לאהוב אתכם.

כשאדם לא אוהב את עצמו קשה מאוד לאהוב אותו. כשאדם לא אוהב את עצמו הוא מפתח לעיתים מנגנון הרס עצמי, שיפרק לכם את האהבה או ישבור לכם את הלב או יהרוס לכולם את החיים.

״אבל איך אני יכולה לאהוב את עצמי כשהוא פירק לי לחלוטין את הערך העצמי?״ שאלה אותי נוגה שעברה שנים של מחיקת ערך עצמי בתוך מערכת יחסים זוגית רעילה.

אפשר לכתוב על זה ספר שלם אבל בואו נתחיל בללכת לטיפול. זו המתנה הכי טובה שאתם יכולים להעניק לעצמכם כדי לשקם את הערך העצמי ולהתחיל לאהוב את עצמכם.

ואתם צריכים ללמוד להציב גבולות ולאמץ הרגל של הכרת תודה משולשת וכל יום לפני השינה לומר תודה על שלושה דברים טובים שעשיתם היום ועל שלוש תכונות טובות שלכם (תחפשו טוב בטות תמצאו) ועל שלושה דברים שאתם רוצים שיבואו לחייכם, וכדי שהם יגיעו – תלמדו להכיר עליהם תודה כאילו הם כבר כאן. זה עובד כמו קסם.

4#. לפעמים אהבה משמעה לשחרר

כי אי אפשר להחזיק אף אחד בכוח, גם אם מאוד אוהבים אותו, וגם אם הוא שבר לכם את הלב. ולפעמים כשתאהבו את עצמכם תבינו שצריך לשחרר. לשחרר כי אתם אוהבים את עצמכם מספיק כדי לא להיות קורבן להתעללות בלתי פוסקת, לשחרר כי אתם לא מוכנים לשאת יותר הקטנות והשפלות או בגידות או שקרים או כי אתם כבר לא אוהבים. לשחרר כי אתם רוצים לחיות באהבה כזו שראויה לכם. ההבנה הזו שלפעמים צריך לשחרר היא אחת ההבנות הכי כואבות ולפעמים תצטרכו לעבור דרך ארוכה עד שתבשילו לתוכה, ובכל מקרה מתישהו בדרך ההבנה הזו תשבור לכם את הלב.

5#. אין דבר שלם יותר מלב שבור

קינצוגי (金継ぎ), או "תיקון בזהב", היא אמנות יפנית עתיקה של הדבקת כלי חרסינה שבורים באמצעות לכה מעורבבת באבקת זהב. התוצאה היא יצירה חדשה ומרהיבה, שבה קווי השבר הופכים לחלק אינטגרלי מיופיו של הכלי, והוא הופך לשלם יותר ויפה יותר ויחודי יותר דווקא בשבריו המודבקים בזהב.

וכנראה בלי להכיר את הקינצוגי, רבי מנחם מנדל מקוצ׳ק שלנו אמר כבר לפני מאות שנים שאין דבר שלם יותר מלב שבור. כמו בקינצ׳וגי כשהלב שלכם נשבר אפשר לתקן אותו ולהדביק את שבריו באבקת זהב של אהבה עצמית וסליחה וחמלה. תעבדו על זה קשה. על לאהוב את עצמכם ולסלוח לעצמכם ולקחת אחריות על הבחירות שלכם ועל הכאבים שלכם, ועם הזהב הזה תדביקו לעצמכם מחדש את הלב.

אחרי הכל, השברים המודבקים שלנו מספרים את הסיפור שלנו מחדש, ונותנים לנו כוח להמשיך הלאה, ולב שנשבר והודבק עם אבקת זהב הוא לב חזק ויפיפה שמוכן לאהבה חדשה♥️.

***

השבוע בפודקאסט על מסע הפרידה עם עינת חימוביץ. להאזנה לחצו כאן