1#. לא נביאה
אחרי כמעט 30 שנות נישואין הוא עזב את הבית. כשהוא שינה את ההרשאות בחשבון המשותף והגביל לה את הגישה אליו, הגשנו בקשה ליישוב סכסוך. היא יודעת מעט מאד על מה שיש, ויש הרבה מאד רכוש. שלחנו לו מכתב הזמנה למשא ומתן והוא התקשר וקבע פגישה במשרדנו, ״שרון יודעת הכל, כל מה שיש״, הוא הקפיד לומר, למרות שידע היטב שהיא יודעת מעט מאד.
לנו היה ברור שגם שרון אשתו תהיה בפגישה. כשהוא הגיע וראה אותה במשרד הוא כעס מאוד ואמר שזה לא בסדר שהוא לא ידע שהיא תהיה נוכחת בפגישה. התנצלנו על חוסר ההבנה והסברנו שתמיד הלקוח נוכח בפגישות שקשורות אליו.
כשהכעס לא נרגע גם כשנכנסנו לחדר הישיבות הבנתי שזה מתוכנן ושהוא חיפש סיבה. ״זה מאוד בינוני וחסר אמינות לא להודיע לי שגם היא תהיה. זו קנוניה״ הוא צעק ואני חייכתי בנימוס ואמרתי ׳גם אם היתה אי הבנה אתה לא תצעק עלינו. זו אשתך כאן. לא הבאנו אדם זר.׳
״אני אדבר איך שאני רוצה ואם לא טוב לך אני קם והולך! חבל שבכלל באתי ״ הוא צעק וקם והלך, לפני שהתחלנו לומר מילה.
היא לא היתה מופתעת. ״אני מכירה אותו״ היא אמרה בשקט, ״לא הבנתי למה הוא בכלל בא״.
אני הבנתי היטב. ״הוא לא מעוניין שתהיי מיוצגת, בטח לא על ידי המשרד שלנו. הוא רוצה אותך קטנה וחלשה״, הסברתי לה. ״הסצינה הזו נועדה לסכסך בינינו ולגרום לך לפקפק ביצוג המשפטי שלך. לפעמים זה מתבצע באופן יותר מתוחכם ומעודן. הפעם זה כל כך ברור ובוטה. בכל מקרה זה דפוס נרקסיסטי מוכר וידוע.״
היא כבר כמעט יצאה מהמשרד וחזרה – ״את נביאה״ היא אמרה והקריאה רצף הודעות שהוא שלח לה ממש מלובי הבניין שלנו –
- ״אם את רוצה שנגיע להסכם, זה לא יקרה עם העורכי דין האלו. הם יגררו אותך למלחמה״.
- ״הם מזלזלים בי וזו הדרך שלהם ליצור בינינו מלחמה ולייצר עבורם הרבה מאוד כסף״
- ״חבל שאת נופלת לשם”
אני לא נביאה, אמרתי לה, אני פשוט מכירה את הדפוס. תכירו גם אתם, ואל תתרגשו כשזה מגיע.
2#. מי יקח אותך
זה התחיל כפגישת יעוץ רגילה. כמו במקרים רבים, היא הגיעה מלווה באמה. כשיש הורים שיכולים לתמוך, גם לאנשים בני 40 ו-50 יש צורך בכתף לשים עליה את הראש, ובגב שאפשר להישען עליו ולדעת שלא יתנו להם ליפול.
עד מהרה התבהרה התמונה – היא ילדה מבית אמיד שהתחתנה עם נרקסיסט קמצן שמפעיל עליה טרור כלכלי ושולט בה באמצעות הכסף. הדברים החמירו במיוחד בחופשת לידה. ״את לא עובדת אז אל תקני במעדניה״. ״תקני אוכל לילדה רק במבצעים״, ״החיתולים שאת קונה יקרים מדי״, וכך הלאה. והיא צייתה והרגישה לא נוח להתווכח עימו, למרות שיש לה חשבון עם רבע מליון דולר שהיא ירשה מסבתה, ומעולם לא הוציאה ממנו שקל.
הגזירות הכלכליות הלכו והסלימו. אבל כשהיא רצתה לקנות עגלה יקרה לילדה והוא סירב, נמאס לה והיא הוציאה כסף מחשבון הירושה וקנתה.
הוא לא ידע בכלל על החשבון הזה וכששאל מאיזה כסף היא קנתה את העגלה, היא סיפרה לו בתמימותה שיש לה חשבון עם כסף שירשה מסבתה ושמעולם לא עשתה בו שימוש.
ביג מיסטייק.
הוא דרש שהיא תכניס אותו כשותף לחשבון. היא הרגישה מאוד לא נוח עם הדרישה וניסתה להתחמק. הוא טען שזו בגידה באמון שיש לה חשבון שהוא לא יודע עליו ושהוא צריך לחשוב אם היא בוגדת בו בעוד דרכים. היא התחננה והתגוננה וכמעט זחלה על גחונה כדי לרצותו, אבל הוא רצה דבר אחד – להיות שותף בחשבון.
ואז היא שיתפה את אמה ושאלה אותה אם זה יהיה נורא אם היא תכניס אותו כשותף בחשבון. אימה הזדעקה. ״על גופתי המתה הוא יכנס שותף לחשבון שאמא שלי הורישה לך. איזו חוצפה יש לו בכלל לבקש את זה. אתם נשואים רק 3 שנים. תגידי לו שאני לא מסכימה בשום פנים ואופן״. עם רוח גבית מאימה היא חזרה ועמדה בסירובה.
הוא שינה טקטיקה והתחיל למחוק לה את הערך העצמי. היתה לו ביקורת קשה על כל דבר שהיא עשתה. הוא טען שהיא לא יודעת להיות אמא, שהיא בכלל לא אוהבת את התינוקת, שהיא אחת הנשים הכי מטומטמות שהוא מכיר, ושמאז ההריון היא גם שמנה וגם מכוערת. הכי הפריע לה שהוא מוחק לה את האימהות. היא זיהתה מה הוא עושה ולא הצליחה להשלים עם זה. היא בכתה והתנגדה, ודרשה טיפול זוגי, ואיימה להתגרש, והוא לא הפסיק. להיפך. כשהוא הבין איפה הכי כואב לה, הוא הגביר את הלחץ.
בסוף הוא הסכים ללכת ליעוץ זוגי. הוא אמר ליועצת שהוא לא מעריך אותה כאמא כי אם הילדה היתה חשובה לה היא היתה רוצה שיהיה שיוויון בין הוריה והייתה מכניסה אותו לחשבון הירושה. היועצת נדהמה מהלך המחשבה המעוות, וניסתה לברר אם כך באמת הוא חושב, ואז הוא הפסיק את היעוץ הזוגי ואמר שהיועצת לא מקצועית ושהוא לא סומך עליה.
בסוף היא נשברה והבינה שאין לה עתיד איתו. היא שיתפה את אימה ואימה היא זו שתיאמה את הפגישה איתי.
אבל מה שקרה בפגישה הפתיע אפילו אותי.
מסתבר שלמרות מה שהבת שלה עוברת בבית, אימה דווקא מתנגדת מאד לגירושין. בתחילת הפגישה היא רק עשתה פרצופים. ועם התקדמות השיחה היא הגבירה את מעורבותה.
״אני לא יודעת אם יש לך מה להתגרש אם הוא יקח את הילדה אליו כמעט חצי מהזמן. זה לא נורמלי ולא שווה את זה״. וכשהיא ענתה שהוא אבא שלה וזה בסדר מבחינתה שהילדה תהיה גם איתו, האמא תקפה מכיוון אחר.
״ואיך תסתדרי כלכלית עם המזונות העלובים שהוא ישלם לך?״, והיא ענתה שהיא תחזור לעבוד ותסתדר. התפעלתי מהכוח שלה לעמוד מול אימה, והבנתי שלא בכדי היא נישאה לנרקסיסט.
כששום דבר מנסיונות ההפחדה של אימה לא עבד, היא שלפה את נשק יום הדין. ״את כבר בת 37 עם ילדה אחת. לקח לך זמן להתחתן. מי יקח אותך עכשיו גרושה עם ילדה?!״
עוד לפני שהספקתי לומר מילה ראיתי איך המשפט הזה מוציא לה את הרוח מהמפרשים. נתתי לה יעוץ על המצב המשפטי, מה הסיכונים מה הסיכונים ומה האסטרטגיה הרצויה; אבל הרגשתי שהיא כבר לא נוכחת.
בערב היא סימסה לי.
״תודה על הפגישה רות. חשבתי שאמא שלי באה לתמוך בי. רק אצלך הבנתי שאין לי סיכוי לקבל ממנה תמיכה. היא תמיד הורידה אותי. תמיד שמה זרקור על מה שלא טוב. תמיד הייתי צריכה לרצות אותה. כנראה שהיא נרקיסיסטית. אני מפחדת להתחיל ולהישאר לבד.״
אם חשבתם ש״מי יקח אותך?״ זה משפט של גברים נרקסיסטים, תחשבו שוב. גם נשים אומרות אותו לנשים אחרות. גם אימהות לבנות. זה משפט שנועד לרתק אדם למקום למרות שרע לו ולשלוט בו. זה משפט שנוגע באחד הפחדים הגדולים. הפחד להישאר לבד, כי את לא מספיקה. לא מספיק יפה. לא מספיק רזה. לא מספיק חכמה. לא מספיקה.
שלחתי אותה לטיפול לחזק את הערך העצמי. כעבור שבועיים היא באה לפגישה נוספת לבדה. המצב בבית יותר קשה מהפחד שנטעה בה אימה. היא העדיפה להישאר לבד מלהמשיך לחיות איתו, והתחילה הליך.
לא היה פשוט להתגרש ממנו, אבל הצלחנו להגיע להסכם בעיקר כי הוא פחד מהעלויות של ההליך המשפטי, והיא ויתרה על מזונות. כעבור 4 חודשים הם התגרשו.
השבוע היא סימסה לי כך .
רות יקרה
סגירת מעגל.
חלפה שנה וחצי.
אני עובדת במשרה טובה. מרוויחה יותר משחשבתי. איתו כמובן לא קל אבל איכשהו אני מסתדרת. ונחשי מה? התחלתי זוגיות חדשה❤️
עשיתי תהליך לנקות את הרעל מהנשמה ולא לתת לנרקיסיסטית להשפיע עלי, ובעיקר הבנתי שמגיע לי טוב. אני כותבת לך כי אני זוכרת שאמרת לי את המשפט ׳אם את מאמינה שאת יכולה ואם את מאמינה שאת לא יכולה – בשני המקרים את צודקת׳. והנה אני יכולה.
***
אם את רוצה לעבור מסע מקוצר ואינטנסיבי נגד הפחד מהלא נודע, ולקבל כלים להתמודד עם אתגרי הגירושין את מוזמנת לסדנה אישית בת 3 שעות. לפרטים לחצי כאן.