1#. דוד הקנאי
תמר ודוד נשואים 17 שנים ויש להם ארבעה ילדים. תמר מורה בתיכון ולדוד יש מפעל תעשייתי שהתחיל בקטן והלך וגדל. תמר תמיד האמינה שדוד אוהב אותה אהבה מטורפת.
״הוא קנאי דוד, תמיד היה קנאי וחשדן. ככה האופי שלו. וכל הזמן הוא חשד בי שאני בוגדת בו. פעם אחת הוא מצא שחברה מהעבודה קנתה לי ספר במתנה וכתבתי לה שאני אוהבת אותה. את לא מאמינה מה הוא עשה לי על זה. האשים אותי שאני לסבית. שיש לי רומן איתה. בכה. כמובן שאין שום דבר ובחיים לא בגדתי בו, אבל שנים עבדתי בלהוכיח לו עד כמה אני נאמנה לו.
אפילו כשהיינו יוצאים תמיד הקפדתי להסתכל רק עליו שלא יחשוב שאני מסתכלת על גברים אחרים. בחיים לא היה לי ידיד, ניתקתי את הקשר עם החברים מבית הספר והפסקתי ללכת למפגשי מחזור, הכל בשביל שדוד לא יפגע ולא יקנא.
כאב לי הלב עליו שהוא כל כך אוהב אותי וכל כך כואב לו אם הוא חושב שאני לא מאה אחוז שלו. והוא גם איים הרבה שאם יתפוס אותי בוגדת הוא יתגרש ממני.
הוא ידע שהפחד הכי גדול שלי זה גירושים. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת עשר ובמשך חמש שנים לא סיפרתי לאף אחד מהבושה. לא הזמנתי חברים אלי הביתה שלא יראו שאבא שלי לא גר איתנו. רק בגיל 15 סיפרתי לחברה שלי ואז הפסקתי להסתיר אבל נשארה צלקת. וכשאני התחתנתי נשבעתי לעצמי שזה יהיה לתמיד״.
כך תיארה תמר את חייהם. היא חשבה שזו אהבה, היא לא הבינה את ההבדל בין אהבה לשליטה, ולא הבינה איך הוא מנהל אותה עם התקפי הקנאה והאובססיה שלו. אבל היא שמה לב שעם השנים זה התחיל להכביד.
אנרגיה היא משאב מוגבל וכשאת משקיעה כל כך הרבה אנרגיה בלהוכיח את נאמנותך, יש לזה מחיר. תמר הזניחה את עצמה והיתה עייפה. כל הזמן עייפה. היא רצתה להתחיל ללכת לחדר כושר עם חברה אבל ידעה שדוד ״יעשה לה סרטים כי יש גברים בחדר כושר״ והיא ויתרה מראש. ויתרה על עצמה. ובמקום ללכת לחדר כושר היא הלכה למקרר ואכלה אכילה רגשית מנחמת. ״אולי בתת מודע ניסיתי להפוך את עצמי ללא מושכת. שאף אחד לא יסתכל עלי. ודוד אהב אותי כמו שאני וגם אמר שהוא אוהב שיש מה לתפוס״.
2#. עד שיום אחד…
כמו בהרבה מאוד מקרים אחרים, דוד שכח את האייפד שלו בחדר של הילדה. תמר בחיים לא חיטטה אבל משהו בה אמר לה לפתוח את האייפד ולהיכנס. הווטסאפ שלו היה פתוח והיא נשאבה לתוכו כמו שעליזה נשאבה למחילת הארנב ומצאה עצמה בארץ הפלאות.
התכתובות שלו הדהימו אותה. היו לפחות שלוש נשים שונות שהוא התכתב איתן במקביל בכל נקודת זמן (היא ישבה על זה במשך חמש שעות רצופות והגיעה ל-2020). דוד ניהל עשרות קשרים עם נשים. היו שם משפטים כמו ״חולה לך על התחת״, ״מטורף עליך״, ״חרמן אש״, ״מתגעגע מאד״, ״אוהב אותך״ ועוד ועוד. לדוד היו עולמות מקבילים רבים והיא לא העלתה על דעתה, כי היתה מכוונת כל כולה להוכיח את נאמנותה.
״איך אפשר לתאר איך הרגשתי? זה כמו שהרצפה נפתחה ונפלתי לתהום״ אמרה תמר. כל המציאות שלה התפוררה בשעות הארוכות בהן היא שוטטה לו בווטסאפ, והיא הרגישה כאילו היא מתה ונולדה מחדש.
׳17 שנה׳ היא לחשה לעצמה, ׳שאני עובדת בלהוכיח לו שאני נאמנה. כמה מטומטמת יכולתי להיות?!׳. תמר הרגישה טיפשה, נבגדת, אבל יותר מכל – היא זעמה. זעם טהור זרם לה בדם ושטף כל טיפת אהבה לדוד.
בבת אחת היא הבינה שהיא חיה בתוך הונאה מתוחכמת. שהקנאה של דוד היתה השלכה ממה שהוא עשה ודרך מתוחכמת להסתיר את בגידותיו, כי מרוב שהיא השקיעה אנרגיה בלהוכיח את נאמנותה לא נותרה בה אנרגיה לחשוד בו, ובכלל ״אם מישהו כל כך אוהב אותך, איך יכול להיות שהוא בוגד??״ שאלה רטורית שתמר זרקה לחלל, כי את מה שהיא ראתה אי אפשר למחוק. כשהשעות נקפו זעמה שקע והתודעה התבהרה.
כשדוד חזר הביתה באותו ערב, תמר ישבה בסלון וחיכתה לו. ״צריך לדבר״, היא אמרה בקול יציב ובטוח. דוד הביט בה בחשדנות, כמו תמיד. ״מה קרה? למה את נראית כזאת?״ הוא שאל.
״קרה לי נס, דוד״, אמרה תמר בשקט, והרימה את האייפד. ״סוף סוף אני יודעת את האמת״.
דוד החוויר. ״תמר, על מה את מדברת? איזה נס?״ הוא גמגם. ״הנס שלי זה שפתחתי את האייפד שלך וגיליתי הכל. את כל הנשים. את מלי שאתה מטורף עליה וחגית שאתה חרמן עליה וניצה שאתה מתגעגע אליה. ראיתי הכל. והבנתי את כל השקרים, את כל המניפולציות ואיך התעללת בי עם הקנאה שלך שחשבתי שהיא באה מאהבה. אבל עכשיו אני יודעת את האמת והאמת הזו זה הנס הכי גדול שקרה לי בחיים״.
3#. הסיפור של תמר
״זה לא היה במקרה״ אמרה לי תמר ״היקום שלח לי את זה כדי להציל אותי״. ואני נזכרתי באימרה שמיוחסת לאלברט איינשטיין ׳יש שתי דרכים לחיות את החיים – כאילו שום דבר אינו נס, או כאילו הכל הוא נס׳. הבחירה בסוף היא שלנו.
תמר בחרה באפשרות השנייה, ובמקום להיות קורבן של נסיבות חייה, היא ראתה בגילוי הכואב הזה מתנה מהיקום – אזהרה, הזדמנות, או קריאת השכמה לעזוב ולהמשיך הלאה. מאוד לא שגרתי לבחור לראות נס בגילוי בגידה שטורף לך את המציאות, אבל הבחירה הזו השפיעה על כל המשך התנהלותה של תמר.
השבוע הם התגרשו, אחרי מסכת של נסיונות שאיבה של דוד שכללו תחנונים, בקשות סליחה והצעות לטיפול זוגי, את כולן תמר דחתה ובסופו של הליך גישור שנמשך כמעט שנה – נחתם הסכם הגירושין. תמר היתה חזקה, נחושה, אופטימית וחיובית, והתנהלה לפי הסיפור שסיפרה לעצמה – שגילוי הבגידה הוא נס שהיקום שלח לה.
תמר עומדת היום מול המראה ורואה אשה אחרת לחלוטין. הקילוגרמים נשרו, החיוך בא מבפנים, העיניים מאירות והכתפיים זקופות. היא הולכת לחדר כושר, פוגשת חברות וצוחקת בקול. היא כבר לא הולכת בלילות למקרר, כבר לא חוששת ממה דוד יגיד, וכבר לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד.
4#. הנס האמיתי
לא היה באייפד הנשכח. הנס הכי גדול שקרה לתמר היה שהיא בחרה לספר לעצמה סיפור שיציל אותה במקום סיפור שיהרוס אותה. היא יכלה לספר לעצמה שהיא טיפשה שלא ראתה, שהוא הרס לה את החיים ושהיא בחיים לא תתן אמון באף אחד.
אבל תמר סיפרה לעצמה שלפעמים המתנות הכי גדולות של החיים מגיעות עטופות בכאב, ושלפעמים צריך שהרצפה תיפתח תחתינו כדי שנוכל לגלות שיש לנו כנפיים. והסיפור הזה יצר לה נתיב מדהים ללכת בו. בזכותו היא הפסיקה לחיות בפחד והתחילה לחיות באמת והיא גילתה כמה היא חזקה, וגילתה שהחופש הכי גדול הוא החופש להיות היא עצמה, בלי להוכיח, בלי להתנצל ובלי לפחד. היא בחרה לומר לעצמה שהיקום הציל אותה, שזה לא קרה במקרה, ושהיא ראויה לאהבה אמיתית.
וזה הנס האמיתי.
***
הקורסים הדיגיטליים עומדים לצאת בקרוב – לפרטים והרשמה לחצו כאן.
השבוע בפודקאסט – הגרוש, הגרושה והנוכחית – מדריך לקשרים בלתי אפשריים עם מורן שפיצר. לצפיה והאזנה לחצו כאן.
