בכפר הקטן מאזן, ששוכן בין גבעות ירוקות סמוך לעיר אוויניון שבדרום צרפת, התרחשה אחת הטרגדיות האנושיות המזעזעות ביותר של זמננו. זהו סיפורה של ג'יזל פליקו, אישה שחיה את מה שנראה כחלום צרפתי – נשואה במשך 50 שנה לאיש שהגדירה כ"אהבת חייה", אם לשלושה ילדים, וסבתא גאה לשבעה נכדים.
הסיפור המטורף הזה תפס כותרות בכל העולם מתחילת החודש. נתקלתי בו במקרה לפני שהלכתי לישון באחד הלילות השבוע, ולא הצלחתי להירדם. במשך לילה לבן אחד קראתי באובססיביות עוד ועוד כתבות שמתארות את המקרה מכל מיני זוויות, במטרה לנסות לקבל תשובה לשאלה שנשאלת בכל רחבי העולם –
איך דבר כזה יכול בכלל לקרות?
ואני, שחשבתי שראיתי ושמעתי הכל, נותרתי בלי תשובה.
1#. ראשית הדברים
ג'יזל נולדה ב-7 בדצמבר 1952 בדרום-מערב גרמניה עת שאביה שירת שם כאיש צבא. בגיל חמש עברה ג׳יזל לצרפת, ובגיל תשע איבדה את אמה שחלתה בסרטן. "אבל בראש שלי כבר הייתי בת 15, כבר הייתי אישה קטנה," היא נזכרת. החיים לימדו אותה להיות חזקה. "במשפחתנו, אנחנו נוהגים לבכות בסתר ולצחוק ביחד״ תיארה ג׳יזל את הרקע המשפחתי שלה.
הילדה היתומה הביישנית הזו, שחלמה להיות ספרית אך בסופו של דבר למדה קלדנות עיוורת, פגשה ב-1971 את דומיניק פליקו, צעיר גבוה ונאה שנהג בסיטרואן דה שבו אדומה, ונישאה לו כעבור שנתיים.
דומיניק עצמו עבר גם הוא חיים לא פשוטים. הוא עזב את לימודיו התיכוניים והוסמך בסופו של דבר כחשמלאי, אך לא ממש עסק בכך. הוא עבד תחילה בתעשיית האנרגיה הגרעינית, שם גם עבדה ג׳יזל, ולאחר מכן בתחום הנדל"ן.
דומיניק גדל במשפחה בעייתית. בשנות ה-70 של המאה הקודמת לא דיברו יותר מדי על מה שקורה, אבל האווירה בביתו היתה אפופת סודות, עם ניחוחות של אלימות מינית וגילוי עריות. דומיניק עצמו העיד שבגיל 9 הוא נאנס על ידי אח בבית חולים בו היה מאושפז ובגיל 14 ״אולץ״ להשתתף באונס קבוצתי עת שעבד כפועל בניין. שני הארועים האלו, לטענתו, ישפיעו עליו עשרות שנים לאחר מכן.
כשג׳יזל פגשה את דומיניק היה לא היתה מודעת לעברו ולפרופיל המשפחתי שלו, ובכל מקרה היא התאהבה באיש הטוב הזה. גבר שבגברים. ג׳נטלמן צרפתי נאה שנשא אותה על כפיים. זו הייתה תחילתו של סיפור אהבה שנמשך חמישה עשורים והסתיים בדרך שהנפש האנושית מתקשה להכיל.
ג׳יזל עבדה במשך שנים ארוכות כעובדת קבועה בחברת החשמל הצרפתית עד תפקידה האחרון כמנהלת בשירות הלוגיסטי לתחנות כוח גרעיניות, ממנו יצאה לפנסיה.
ג׳יזל חיה חיים פשוטים – משפחה, ילדים, נכדים, קצת שיעורי פילאטיס, קצת מפגשי חברות, ארוחות משפחתיות, חברים. היא היתה יכולה להיות השכנה ממול, המתנדבת מועד הורים, האחות, האמא או הדודה של כולנו. .
ג'יזל ודומיניק בנו את חייהם בעירה ליד פריז. הם היו זוג חביב, לא מזיק, לא בולט במיוחד, כאלו שלא מושכים תשומת לב יתרה. בעיני כולם, ובעיקר בעיני ג'יזל, דומיניק היה בעל מסור, אב אוהב, וסבא מדהים לנכדיהם.
אבל מאחורי החזית המושלמת הזו, הסתתר סוד אפל ומזעזע שהיה חבוי במחשכים במשך שנים ארוכות.
2#. מצלמת עט
בשנת 2010 דומיניק כמעט נתפס. כלומר הוא נתפס בסופרמרקט ליד פריז כשהוא עושה שימוש במצלמת עט כדי לצלם מתחת לחצאיות של נשים. הוא נעצר ותרשו לי לשער שהוא הביע חרטה עזה על מעשיו, סיפר שאנסו אותו כילד ושכעת הוא איש משפחה נורמטיבי ללא עבר פלילי, ולכן יצא מזה בזול ושוחרר עם כפרת עוונות בדמות קנס של 100 יורו. לצערה, ג׳יזל אשתו לא ידעה על כך דבר.
העובדה שהוא נתפס זיעזעה את דומיניק. בעברו היו כמה פשעים חמורים אפלים שמעולם לא נתפסו. זו היתה הפעם הראשונה שתפסו אותו והוא הבין שהיה לו מזל שזה נגמר ככה וכדאי מעכשיו להיות הרבה יותר זהיר. למעשה עדיף לא להתעסק עם נשים זרות.
וכך התחיל הסיוט.
3#. ללא הסכמתה
דומיניק החל לשוטט באתרי אינטרנט סוטים, כשהחביב עליו ביותר היה אתר צרפתי שנקרא ״קוקו״ ונסגר מאז על ידי רשויות צרפת בשל העבירות הפליליות שבוצעו באמצעותו.
באותו אתר היה חדר צ׳ט שנשא את השם ״ללא הסכמתה״. שם נתקל דומיניק באח בבית חולים שפירסם תמונה של אשתו מחוסרת הכרה והתגאה בכך שסימם אותה לצרכי מין תוך שהוא מתאר את סוג תרופות ההרגעה בהן עשה שימוש ואת המינון היעיל.
דומיניק העתיק את השיטה.
לא בטוח שהוא היחיד שעשה זאת.
4#. שיטת הפעולה
משנת 2011 דומיניק פליקו החל לסמם את אשתו בכדורים פסיכיאטרים נוגדי חרדה ובכדורי שינה חזקים מדי לילה עד שאיבדה את הכרתה. ואז, בחסות החשכה, הוא נהג להזמין גברים זרים לביתם, לחדר השינה שלהם, בו היא שכבה חסרת הכרה במיטתה, כדי לאנוס אותה. את הגברים האלו הוא איתר באתר קוקו הידוע לשימצה תוך שהוא עושה שימוש בתגיות ״סוטה״ ו-״שולט״.
בשנת 2013 שניהם יצאו לפנסיה והחליטו לעבור למזאן, הכפר הציורי בדרום צרפת. ג׳יזל חלמה על חיים שקטים בעיירה עתיקה, בבית רחב ידיים עם בריכה. ודומיניק הבין שהבית הזה, שהיה מבודד יחסית ובעל חצר ענקית, עשוי להיות מקום אידיאלי לביצוע פשעיו.
עד שנת 2020 דומיניק איתר מעל 80 גברים שהגיעו לביתם ואנסו את אשתו תוך כדי שהוא מצלם אותם בוידאו. הם היו בכל הגילאים (בני 26 עד 74), בכל הצבעים ובכל הצורות. היו בהם רווקים, ובעלי משפחות ואבות לעתיד. היה שם כבאי, נהגי משאיות ובעלי מלאכה, אח, חייל, סוהר ואפילו עיתונאי. כולם סוטים בדלת אמותיהם ונורמטיביים כלפי חוץ.
עד מהרה הפך דומיניק למקצוען ופיתח שיטה לשמור על הזירה נקייה. האנס התורן הונחה להגיע ללא בושם או אפטר-שייב ולא לעשן לפני לבל יתיר חותם של ריח בחדר השינה. הוא נדרש להתפשט לחלוטין בחדר ליד, מהחשש שפריט לבוש זר כלשהו יוותר בחדר השינה, כלומר בזירת הפשע.
5#. ג׳יזל התעוררה במיטתה
בוקר אחר בוקר מליל אימים במהלכו היא נאנסה על ידי אדם זר בעידודו ובשיתוף פעולה של בעלה, ולא היה לה שמץ של מושג מה התרחש בחדר השינה שלה.
היא סבלה מאובדן זיכרון, מעייפות, מאובדן שיער ומבעיות גניקולוגיות, אך לא הבינה את מקורן. היא אפילו חששה שהיא מפתחת דמנציה או אלצהיימר. בעלה הדואג והאוהב התלווה אליה לכל הבדיקות.
במהלך השנים נדבקה ג׳יזל במחלת מין ולא הבינה כיצד הדבר יתכן. לא רק שהיא לא חשדה בדומיניק, אלא שהוא העיז להאשים אותה שהיא בגדה בו.
את הדפוס הזה אני מכירה. במהלך שנותי כעורכת דין נתקלתי בגברים מופרעים שהדביקו את האשה שאיתם במחלת מין ואז האשימו אותה שהיא זו שבגדה בהם. אם זה קרה לך דעי שזה פנס אזהרה אדום בוהק.
ג׳יזל לא חשבה שהיא חיה עם מפלצת, ולא העלתה על דעתה שמשהו כזה בכלל אפשרי לא רק אצלה בחדר השינה, אלא בעולם כולו. ״את שתי ידי הייתי כורתת ונותנת לו״ אמרה ג׳יזל לחוקרים כשתיארה להם את מסירותה רבת השנים לדומיניק, אהבת חייה.
6#. החשיפה
ב-12 בספטמבר 2020 דומיניק נעצר שוב כשהוא מצלם בסופרמרקט נשים מתחת לחצאית. בפעם הרביעית שזה קרה המאבטח בסופר שעקב אחריו במצלמות האבטחה ניגש לקורבן, נטלי שמה, היפנה את תשומת ליבה למעשהו של דומיניק וביקש שתגיש תלונה במשטרה. דומיניק שב הביתה נסער, וסיפר לג׳יזל שעשה שטות וצילם נשים בסופרמרקט ושיש סיכוי שיבואו לעצור אותו.
בינתיים, השוטרים, שראו כנראה במחשב המשטרתי שיש לו היסטוריה של צילומים סוטים בסופרמרקטים, החליטו לחפש עדויות נוספות במחשב הביתי שלו. הם לא העלו על דעתם אילו זוועות הם ימצאו שם לגמרי במקרה.
במחשב הביתי של דומיניק פליקו נמצאו מעל 20,000 תמונות וסרטונים שמסודרים לפי תאריכים, מאוגדים בספריה שנושאת את השם המסגיר ״התעללויות״, ומתעדים מעל 80 גברים שאונסים את ג׳יזל כשהיא מורדמת במיטתה במשך עשור.
ב-2 בנובמבר 2020, נפלו השמים על ג׳יזל ועולמה התמוטט. היא נקראה לתחנת המשטרה שם הוצגו בפניה חלק מהתמונות והסרטונים שנמצאו במחשב של דומיניק, והופתעו לגלות שהיא לא ידעה כלום.
הנפש האנושית אינה יכולה להכיל את הזוועות האלו, ויש הבדל בין לדעת שזה נעשה לבין לראות את עצמך במו עיניך שוכבת חסרת הכרה ונאנסת באופן ברברי בעידודו של בעלך על ידי לא פחות מ-80 גברים.
במשך שנים ניסו השוטרים לזהות ולאתר את הגברים שמתועדים במחשבו של דומיניק. הם הצליחו לזהות 51 אנשים מתוך 83, וכתבי אישום בגין אונס של ג׳יזל פליקו הוגשו נגד 50 מהם.
7#. קווים אדומים זה ענין יחסי
הגבר היחיד שעומד לדין אך אינו מואשם בתקיפת ג'יזל פליקו הוא ז'אן-פייר מרשל, נהג משאית בן 63, שמתגורר במרחק שעה נסיעה ממאזן. לטענת המשטרה הוא השיג סמי הרדמה מדומיניק פליקו והעתיק את שיטותיו.
הוא החדיר לארוחותיה של אשתו את הסמים ודייק את המינון עד שעלה בידו לסמם אותה עד אובדן הכרה. או אז הוא אנס אותה שוב ושוב ואף הציע לדומיניק פליקו, המאסטר שלו, להשתתף בארוע.
דומיניק מתועד בלפחות שלוש מתוך 12 התקיפות בהן היתה מעורבת אשתו בת ה-53 של מרשל אם חמשת ילדיו. בניגוד לג׳יזל, אשתו של מרשל לא הגישה נגדו תלונה, וגם לא התגרשה ממנו "בשביל הילדים שלי". היא העידה בשבוע שעבר בדמעות, ואמרה ש"הכל היה נפלא" עם בעלה, שאליו יש לה עדיין "חיבה", והוסיפה, "זה בלתי נתפס שהוא עשה את זה".
מרשל יושב בכלא ומודה שאנס את אשתו, אך הוא הנאשם היחיד שלטענתו סירב לאנוס את ג'יזל. "אנסתי את אשתי, לא יכולתי ללכת ולאנוס אישה אחרת", הוא העיד.
מסתבר שגם לפסיכופטים יש קווים אדומים משלהם.
8#. המשפט
במקום להישבר תחת כובד הגילוי הנורא, ג'יזל, שבינתיים התגרשה מדומיניק וחזרה לשם נעוריה, החליטה להילחם. למרות שהחוק הצרפתי מאפשר לה להישאר אנונימית, היא בחרה להיחשף ולנהל משפט פומבי. היה לה חשוב לתת משמעות למה שהיא עברה ולהעלות את המודעות לשימוש בחומרים כימיים משני תודעה כדי לבצע פשעי מין.
המשפט החל בתחילת ספטמבר ושלב העדויות עתיד להימשך עד סוף דצמבר השנה. למרות שאחד הנאשמים אמר לחוקריו ש"זה היה כמו לאנוס גופה", רבים ניסו לטעון להגנתם שהם האמינו שג׳יזל העמידה פנים שהיא ישנה, ושזה היה סוג של חילופי זוגות בהסכמה.
אחרים ניסו לטעון שדי בכך שקיבלו את רשותו של דומיניק לאנוס את אשתו. בעוד שרבים מהנאשמים מואשמים שאנסו את ג'יזל פעם אחת, אחד מהם מואשם שאנס אותה שש פעמים והוא אף נשא איידס, אם כי היא נבדקה ואינה נשאית איידס.
רק 14 מהנאשמים שהתעמתו עם התמונות, הביעו חרטה על מעשיהם. כל השאר טענו שהם אינם סבורים שביצעו אונס.
מדי יום, ג'יזל מגיעה לבית המשפט באביניון, קומתה זקופה, ראשה מורם, משקפי שמש מכסות את עיניה ורצועה של תיק אלגנטי מונחת על כתפה. היא מגיעה כדי להביט בעיניהם של כל אותם 50 הנאשמים. היא זוכה לתשואות ולשבחים כשהיא עוזבת את אולם בית המשפט. אנשים מביאים לה פרחים. עשרות אלפים ברחבי צרפת מפגינים תחת הסיסמה "כולנו ג'יזל פליקו – הבושה עוברת צד".
השבוע החל דומיניק פליקו להעיד במשפט. הוא הודה במעשים המיוחסים לו. ״אני אנס כמו כל האחרים בחדר הזה. הם ידעו הכל. הם לא יכולים לומר אחרת," אמר דומיניק פליקו, והתחנן לסליחה ממשפחתו. "זה לא הגיע לה", אמר על אשתו. ״40 שנה אהבתי אותה ברכות ועשר שנים אהבתי אותה בקשיחות״ ניסה לעשות שימוש באהבה כדי להפחית מחומרת פשעיו החולניים.
״לא יכולתי להפסיק.
הייתה לי התמכרות,
היו לי צרכים", אמר.
"ואני מתבייש״.
9#. השליחות של ג׳יזל
ג׳יזל העידה ואמרה שלמרות חזותה האסופה היא הרוסה מבפנים, שהיא איבדה את זהותה ושאינה יודעת אם אי פעם יעלה בידה להתאושש ממה שעברה. ״הם התייחסו אלי כאל בובת סמרטוטים״ היא העידה ״הייתי כמו שקית זבל עבורם״ היא מתארת את תחושתה כשצפתה בסרטונים הקשים המתעדים את ההתעללות בה.
ובכל זאת היא מצאה בתוכה את הכוחות לעמוד בראש מורם ולומר את מה שיש לה לומר, בלי להתבייש, בלי להסתתר, לא רק עבור עצמה אלא עבור נשים אחרות שקולן לא נשמע.
הפרשה של ג'יזל פליקו הפכה לסמל למאבק רחב יותר. מאבק באלימות מינית בתוך המשפחה, מאבק בשימוש בסמים ובחומרים כימיים משני תודעה כדי לבצע פשעים, ומאבק בהתעללויות בתוך המשפחה.
״היום אני לוקחת בחזרה את השליטה על חיי" היא העידה בבית המשפט. "לנשים רבות אין הוכחות למה שעשו להן. לי יש". זהו סיפור של אכזריות בלתי נתפסת, אבל גם סיפור של תקווה. תקווה שמתוך האפלה הזו, יכול לצמוח שינוי אמיתי.
ג'יזל פליקו, אשה בת 72 שנאנסה בניצוחו של בעלה על ידי מעל 80 גברים, הפכה לקול רועם של צדק, ולסמל של אומץ לנשים בכל העולם.
הסיפור שלה אינו רק סיפור טרגי על בגידה בלתי נתפסת אלא גם תזכורת קשה וכואבת לסכנות הבלתי נראות שיכולות לארוב דווקא במקום הכי בטוח, בתוך התא המשפחתי.
זו קריאת השכמה לכולנו להבין שפנים רבות להתעללות. שיכול להיות שמתעללים בכם או בקרובים לכם בלי שאתם יודעים, שלפעמים אמון של שנים יכול להישבר בקול תרועה רמה ושצריך להיות עירוניים ולשים לב לנורות אזהרה אדומות. אם זה קרה לה, זה יכול לקרות גם לנו.
וכשיש חשש, או כשמרגישים בבטן שמשהו לא בסדר – לא להתבייש. לא להתבייש לומר. לא להתבייש לשים גבולות, לא להתבייש לבדוק. #הבושה עוברת צד.
ממש מזעזע ובלתי נתפס. יותר גרועים מתתי אדם . מקווה שג'יזל תצליח ליהיות חזקה ולשקם את חייה.
אין מילים…אונש מוות לתת לו ולכל האנשים שעשו את זה. .
בעלה הוא פסיכופת מסוכן. אין טעם להכניסו לכלא. צריך להוציא אותו להורג ולתרום את איבריו להשתלות.
לא נתפס ! לא אנושי ! חייב לתת את הדין במלוא החומרה !!!
דווקא במקום שאדם צריך להיות מוגן ונאהב התפוצצו חומות ההגנה !!!
מזעזע ?!
לא יאמן עד כמה אדם חולה פסיכופט מטורף מגיע בחיוך לבצע באשתו אם ילדיו שותפתו לחיים סבתא לנכדיו דברים איומים והזויים חולניים שכאלה
מזעזע מסכנה גם אשתו אם ילדיו סבתא לנכדים רק פסיכופט מסוגל לעשות דבר כזה מגעיל מכוער.מקווה יקבל את העונש שלו.היא תצליח לשקם את חייה.
הזויים , גועל נפש של אנשים ותרבות מגעילה של פתיחות מינית לאומית שמובילה לאלימות מינית של תתי אדם
חייבת לומר שאני מתייחסת קצת בחשדנות לסיפור הזה. לזרע הגברי יש ריח יותר חזק וטיפוסי מכל ריח של בושם או אפטר שייב.
איך ייתכן שאשה שנאנסה עשרות פעמים, מעולם לא הבחינה בדליפה של הזרע מהנרתיק כאשר קמה ממיטתה? לא ראתה כתמי זרע על הסדין או בתחתוניה? לא חשה בכאבים או בצריבה בנרתיק כתוצאה מחיכוך תכוף של אבר מין גברי?
מוזר מאוד.
יכול להיות שהמצאת את הסיפור הזה גברת אדבוקט?
באמת לא הייתי תורמת את האיברים נוטפי הרעל שלו ..
במקום לחשוד בי תחפשי בגוגל ג׳יזל פליקו ותתנצלי.
הסיפור לגמרי אמיתי
גם אני הייתי מזועזעת שקראתי אותו בהתחלה
ככל הנראה חלק מהאנסים השתמשו בקונדום.
היא אמרה שהיו לה בעיות גינקולוגיות רבות – כולל צריבה כולל מחלות מין – אבל היא לא ידעה מדוע.
בסופו של דבר – זה אומנם קרה המון פעמים – אבל לא כל לילה… אז הוא היה מחליף את המצעים ביום שלמחרת…. זה לא שאפשר לשפוט אותה
ושצריך להיות עירוניים ולשים לב לנורות אזהרה אדומות. אם זה קרה לה, זה יכול לקרות גם לנו.
טעות כתיב "עירניים" ולא כפי שנכתב