1#. אויר
״הוא אמר שאין לו אויר, שהוא נחנק, שלא טוב לו״ אמרה לי שני כששאלתי למה הם נפרדים. עוד לפני שהיא המשיכה חשדתי שיש שם סיפור של בגידה. כשצד אחד אומר שהוא נחנק ולא טוב לו, והצד השני מופתע ולא מעלה על דעתו שזו תחושתו של מי שישן לצידו מדי לילה במיטה הזוגית, אחד מהם חי במציאות מקבילה.
אריק הוסיף ואמר שלא טוב לו בעבודה ולא טוב לו בבית, והיא מיד הציעה שיקח חופש ויסע לאנשהו לצבור כוחות ולנשום אויר. ככה זה כשאין אויר, צריך לנסוע למקום מאוורר יותר ולנשום. ״לאף אחד כאן אין אויר עכשיו״ אמרה לה אחותה כשהיא סיפרה לה על מצוקתו, ״לך יש אויר?״ שאלה ושאלתה נותרה תלויה באוויר ללא מענה. גם לה, כמו לכולנו בימים אלו, אין אוויר, אבל היא התרגלה לקשיי הנשימה.
2#. איטליה
אריק דווקא קפץ על המציאה והחליט לטוס לשבוע לאיטליה. לבד. ברור שלבד, יש להם שלושה ילדים קטנים ומישהו צריך להישאר איתם, הסבירה שני את רציונל הנסיעה לבד, למרות שהיא דווקא ציפתה שהוא יציע שימצאו סידור לילדים והיא תצטרף אליו. כשזה לא קרה היא התחילה להבין שאולי הוא זקוק לאויר גם ממנה.
הוא לקח שבוע חופש באמצע החיים, ארז מזוודה וטס. התקשורת איתו היתה קשה. הוא לא יזם שום תקשורת, לא שאל לשלומה ולא לשלום הילדים וענה בקצרה כשהיא ניסתה לתקשר איתו. התקשורת הזו שידרה לה שמשהו לא בסדר. מאוד לא בסדר. אבל כל פעם שהיא שאלה הוא ענה ״הכל בסדר״. כשהוא חזר היא שאלה איך היה ומה הוא עשה ולמה לא שלח תמונות והוא ענה בקצרה שהוא בעיקר נח וחשב הרבה והיה צריך שקט.
אריק נתן לילדים את השוקולדים שקנה ברגע האחרון בדיוטי, פרק את הטרולי שלו וסידר את בגדיו בארון. את הז׳קט תלה על קולב ואת שקית הכביסה הניח בסל הכביסה. כן, אריק גבר מאוד מסודר, הסבירה שני. היא העמיסה מכונת כביסה עם כל הבגדים שהיו בסל הכביסה ושפכה לתוכה את שקית הכביסה מבית המלון שאריק הניח בסל הכביסה.
3#. כביסה
בערב היא התיישבה בכבדות מול הטלוויזיה והתחילה לקפל כביסה תוך כדי צפיה ב״אייל קטן״ בנטפליקס. כרגיל. היא אפילו לא מסתכלת על הבגדים שהיא מקפלת. די לה שהיא אוחזת אותם בידה כדי לדעת בדיוק איך לקפלם. כשהיא אחזה בידיה את תחתוני התחרה השחורים היא ידעה מיד שמדובר בגוף זר שחדר לערימת הכביסה המוכרת שלה.
בשבריר שניה היה ברור לה שהתחתונים האלו היו בשקית הכביסה שלו. שני התחילה לרעוד. היא הבינה מיד שאריק לא היה לבד באיטליה. שהיתה עימו מישהי שתחתוניה השתרבבו בטעות או לא בטעות לשקית הכביסה שלו.
כשאריק שב הביתה שני חיכתה לו עם התחתונים ביד ונופפה בהם. הוא החוויר אבל אמר מיד ״זה לא מה שאת חושבת״. וכשהיא דרשה הסברים והאשימה אותו בבגידה, הוא הכחיש בכל תוקף ואמר שלא בגד בה, שאין לו מושג מאיפה התחתונים האלו הגיעו לשקית כביסה, שהוא היה לבד ואולי זה בכלל נשכח בשקית של המלון והוא לא שם לב כי כל התחתונים והגרביים שלו שחורים.
ולמה אמרת ״זה לא מה שאת חושבת״? דרשה שני לדעת. זה משפט שמעיד שאתה דווקא כן יודע מה זה, אבל אריק המשיך להכחיש והתעקש שהוא התכוון שהיא בטח חושבת שהוא היה עם מישהי, אבל זה לא נכון. היא לא הניחה לו עם ההסברים האלו, ושבה ושאלה שאלות נוקבות ודרשה שיודה באמת, אבל אריק הכחיש ואף התחיל לכעוס ואמר שהוא לא טיפוס בוגדני, לא בגללה אלא בגללו. לבגוד בה זה לבגוד בערכים שלו, הוא הסביר והוסיף שנמאס לו שהיא לא מאמינה לו, ושמצידו תעשה מה שהיא רוצה אבל שתרד ממנו כבר עם הפרנויה הזו.
4#. עבודה
והיא בחרה להאמין לו, ולהמשיך הלאה, כי לרגע נדמה היה שהנסיעה עשתה לו טוב, והוא הפסיק לדבר על זה שלא טוב לו ושאין לו אוויר. בפועל שעות העבודה שלו הלכו והתארכו ובהתאמה שעת חזרתו הביתה הלכה והתאחרה, והיו ימים שהם בכלל לא התראו כי הוא חזר כשהיא כבר נרדמה. הוא טען שיש לחץ גדול בעבודה וכמה פרוייקטים חשובים וכולם עובדים כמו משוגעים והיא העדיפה לחץ בעבודה על לחץ בבית וקשיי נשימה…
יום שישי אחד שני היתה במספרה, ובמהלך השעות הארוכות ששהתה שם נקשרה שיחה בינה לבין אחת הנשים שגם היא המתינה שמי החמצן יפעלו את פעולתם ויהפכו אותה לבלונדינית. עד מהרה הסתבר שבעליהן עובדים באותה חברה ובאותו צוות. ״הם קורעים את התחת שם עכשיו עם הפרוייקטים החדשים״ אמרה שני בנסיון להחיות את השיחה, וקיבלה את התשובה האגבית ״דווקא ממש רגוע לעמית בשנה האחרונה״.
היא שבה ושאלה בענין ואשת שיחה שבה והסבירה שבעלה מגיע מוקדם יחסית ואפילו אחראי על החוגים של הילדים. כששני יצאה מהמספרה היה לה ברור שהיא צריכה לבדוק מה באמת קורה.
5#. אומץ
לא ברור אם היה זה אלוהי גוגל שקורא כליות ולב או היקום שנענה לזימון שלה, אבל כבר באותו ערב קפצה לה פרסומת בפייסבוק על תוסף GPS קטן שמאפשר לדעת איפה הילדים, וגם הבעל. היא הזמינה והניחה לו ברכב, והתחילה לעקוב אחריו.
עד מהרה היא הבינה שהוא לא באמת בעבודה עד הערב. במשך שלושה ימים היא ראתה שהוא יוצא ממקום עבודתו בשעה 17:00 ושם פעמיו לכתובת ספציפית ברעננה. שם הוא שוהה כל הערב ויוצא חזרה הביתה בסביבות 22:00 או מאוחר יותר.
ביום הרביעי היא נסעה לכתובת ההיא ברעננה. היה זה בית פרטי ישן יחסית ומכוניתו חנתה בחניה הפרטית בחצר.
לא ברור מאיפה היה לה אומץ, אבל שני ניגשה וצלצלה צלצול ארוך בדלת. את הדלת פתחה אשה גבוהה ורזה והיא שאלה אם אריק שם. האשה הסתובבה לאחור ונכנסה הביתה ושני נכנסה אחריה בלי הזמנה.
העולם קפא כשהיא ראתה בסלון הבית את אריק לבוש במכנס קצר וחולצת טריקו שהיא לא מכירה ופעוט בן שנתיים על ברכיו.
״זה לא מה שאת חושבת״ הוא אמר והיא, בקור רוח של סוכנת מוסד, שלפה את הטלפון והתחילה לצלם אותו. ״יש לך שתי דקות להסביר לי מה אתה עושה כאן״ אמרה שני כשהטלפון בידה, ואריק התרגז ואמר לה שיש לה שתי דקות לקחת את עצמה ולעוף משם, ושהוא נשאר כאן ולא חוזר הביתה. לא היום ולא בכלל.
6#. סוף
וזהו. כך באו לקיצם 15 שנות נישואין. שני פעלה כאוטומט. היא צילמה הכל, והודיעה לו שהוא הולך להצטער על זה ושברור לה שהוא חי חיים כפולים ושהילד הזה הוא שלו, וצילמה גם את האשה הגבוהה והרזה שעמדה וצפתה במחזה מהצד כשפניה חיוורות אבל אני הבחנתי בחיוך קל בזוית עיניה.
השבוע קיימנו פגישת משא ומתן עם אריק. שני ציפתה שהוא יקח אחריות ויהיה נדיב כלפיה במשא ומתן וניתן יהיה להגיע להסכם בקלות יחסית. אני הסברתי לה שעם נרקסיסטים כמוהו זה לא כל כך פשוט, ולכן הדרך להסכם תהיה ארוכה יחסית ולא כדאי לפתח ציפיות, ומראש כבר בנינו אסטרטגיה בתיק הזה שלוקחת בחשבון שיהיה קשה לנהל איתו משא ומתן.
ואכן, אריק הגיע לפגישה עוין מאוד. הוא כעס ששני פתחה בהליך משפטי, עוד יותר כעס שהיא שכרה את שירותינו ואמר לה שהיא חוצפנית ושלא היתה לה זכות לעקוב אחריו ולהכנס לבית, ושהם שוקלים הגשת תלונה במשטרה נגדה על השגת גבול אם היא תעשה שימוש בסרטון שצילמה.
ושני הנהנה לעצמה, וחייכה חיוך קטן ואמרה לו, בהצלחה עם התלונה אריק, אני מחכה לזה.
***
השבוע בפודקאסט עם שירלי אבנון קרייזל על הקשר בין איך שהבית שלנו נראה לאיך שהחיים שלנו נראים. להאזנה לחצו כאן.
עצוב.
נשמע נורא.
לא הייתי רוצה להיות עורכת דין