1#. פתח תקווה אקספרס
שנים שהוא חי על חשבונה. הוא נפלט ממעגל העבודה לפני עשור ולא הצליח לשוב אליו. הוא גבר חכם ומוכשר וכריזמטי והתראיין רק למישרות בכירות, כשתפקידו האחרון כמנכ״ל חברת סטארט־אפ שהתפרקה, מכתיב את דרישותיו הגבוהות. חוץ מזה שבמשך שנים הוא היה בטוח שאוטוטו הוא יעשה את האקזיט שיאפשר להם ״לחיות את החלום״.
היא עוד לא ידעה שפנטזיות על אקזיטים וחיי עושר מאפיינות נרקיסיסטים והיתה לגמרי שותפה לחלום. בינתיים, כלומר עד האקזיט (זהירות ספוילר – שלא יקרה לעולם) היא עבדה כבנקאית בכירה ומימנה את הוצאות המשפחה כולה.
הם התגוררו עם שלושת ילדיהם בדירת 4 חדרים בפתח תקווה, שנרכשה לפני 15 שנה. הוא שנא את פתח תקווה, העיר בה היא נולדה וגדלה, ולא הפסיק לפנטז על פנטהאוז מול הים בתל אביב.
היא לא היתה מתנגדת לגור בדירת הפאר שהוא שב ותיאר לה, ואמרה ׳הלוואי׳ ו׳אמן׳ בעיניים נוצצות, ואז נאנחה לעצמה ואמרה בלב ׳קודם נגמור לשלם את המשכנתא על הדירה בפתח תקווה׳. המשכנתא שלא תסתיים לעולם כי הם נהגו למחזר אותה, ולהגדיל את יתרתה כל כמה שנים, כשחשבון העו״ש שלהם קרס מעול ההלוואות הקטנות שהיא לקחה כעובדת בנק. ״לא פשוט לפרנס משפחה שלמה ממשכורת של בנקאית שכירה, גם כשגרים בפתח תקווה״ היא הסבירה לי.
והוא לא הצליח למצוא עבודה. משהו בו לא עבר ראיונות ואיכשהו תמיד המועמד הנוסף זכה בסוף במישרה המובטחת. ׳הכל לטובה׳ היא נהגה לומר לו והוא חיבק אותה ואמר לה כמה הוא אוהב אותה ואיזה בר מזל הוא שיש לו אותה. המילים האלו שלו היו סם חייה.
2#. סם האהבה
היא כל כך אהבה והעריצה אותו עד שהייתה מוכנה לספוג הכל. את תסכוליו, את אנוכיותו, את העובדה שהוא לא עשה כלום בבית והילדים ידעו שרק היא הכתובת לכל בקשה. את יהירותו שנבעה מאמונה עמוקה שהוא נועד לגדולות, ואת עצלותו הבסיסית שהייתה מוסווית מתחת לערמות של גאווה ויוהרה. היא ספגה הכל העיקר שיאהב אותה.
והוא, שידע היטב שהיא מכורה לאהבתו, ניהל אותה באמצעות שליטה על ברז אספקת האהבה. אם היא הייתה טובה אליו היא קיבלה אהבה בזרם חזק, ואם משהו לא מצא חן בעיניו – השיבר נסגר. היא לא הבינה שזו דרכו לשלוט בה. היא לא הבינה שהצהרות האהבה שלו הן מניפולציה שנועדה לנהל אותה ולא הבינה שבסופו של דבר מדובר במסיכה, כי אין לו יכולת אמיתית לאהוב.
3#. התעללות
ואז היתה את המריבה ההיא שהוציאה ממנו רוע טהור. הוא אמר לה דברים מרושעים שקרעו את ליבה והיא הבינה תוך כדי מריבה שהוא מתעלל בה. ההבנה הזו זעזעה אותה. היא מעולם לא ראתה את עצמה כקורבן להתעללות. היא אשה חזקה. קרייריסטית. עם ערך עצמי גבוה. כזו שעושה מנטורינג לבנקאיות צעירות ממנה ועוזרת להן לשגשג בעבודה, כזו שהחברות שלה תמיד מתייעצות איתה, לא אחת שמתעללים בה.
תוך כדי המריבה היא ידעה שזו התעללות ולא סתם מריבה. היא ידעה שהוא חורג כאן מהגבול ושהוא מרשה לעצמו ללכת רחוק מדי. היא לא הצליחה לבטא את הידיעה הזו במילים אבל משהו בנפש שלה נשבר. ניתן אולי לומר שנסדק אצלה מיכל האהבה.
הוא עוד לא ידע שהמריבה הזו תוביל בסופו של דבר לפירוק נישואיהם. היה לה דחף לתעד את מילותיו הקשות כדי שלא יצליח למחוק אותן באמצעות מילות האהבה שלו. היא שלפה את הטלפון הסלולארי והתחילה לשלוח לעצמה הודעות עם ציטוטים מדבריו. שיהיה לה. שלא יכחיש. שלא תשכח גם אם תסלח. והוא קלט ושאל מה היא עושה והיא ענתה לו שהיא מתעדת לעצמה את מה שהוא אמר כדי לא לשכוח לאיזה שפל הוא יודע להגיע.
4#. המסיכה הוסרה
״אני אוהב אותך״ הוא אמר לה בלי קשר לכלום. ״את אהבת חיי ואני בר מזל שאת אשתי ואם ילדי. כל יום מחדש אני מברך על מזלי הטוב שזכיתי בך״. את המשפט הזה הוא אמר לה הרבה פעמים ובכל פעם מחדש זה המס את ליבה ואיפשר לו לנהל אותה.
הפעם זה היה כל כך מנותק מהמציאות ומהמילים הקשות וההתעללות שהיא ספגה ממנו דקות ספורות קודם לכן, שבפעם הראשונה הוא לא הצליח לנהל אותה עם המשפט הזה. מילותיו נתקלו בחומות ליבה וניתזו אליו חזרה. היא עוד לא הבינה שזה היה הרגע שבו הוסרה המסיכה.
השעון על הטלפון הסלולארי שלה הראה את השעה 02:10 לפנות לילה כשהיא התעוררה עם התובנה שזו מסיכה. שכל מילות האהבה שהיא היתה כל כך צמאה אליהן הן לא יותר ממניפולציה שנועדה לשרת קודם כל אותו. שהוא מנהל אותה באמצעות שליטה על ברז האהבה ותשומת הלב, ומכאן שהוא לא באמת אוהב. וברגע שהיא הבינה שזו מסיכה שזזה לו לרגע, ולא אהבה אמיתית אלא מניפולציה שנועדה לנהל אותה, באותו רגע זה נגמר ביניהם.
שניהם עוד לא ידעו. תהיה להם עוד כברת דרך לעבור. אבל זו היתה תחילת הסוף.
היא לא יכלה יותר שלא לראות אותו כמו שהוא, בלי משקפי האהבה הורודים, בלי המסיכה, על כל מגרעותיו אותן הכילה בלי קושי בתוך מיכל אהבתה, אך משנסדק המיכל ואזלה ממנו האהבה לא ניתן היה להכיל בו דבר.
5#. ואז עופר
ואז עופר שלח לה בקשת חברות בפייסבוק. הם לא התראו מעל 20 שנה. היה להם רומן לוהט אחרי הצבא שהסתיים כשהוא נסע לטיול הגדול והיא התחילה ללמוד כלכלה באוניברסיטה. הקשר נותק והיא שמעה עליו מדי פעם מחברים. שמעה שהוא התחתן, שמעה שפתח משרד לראיית חשבון, שמעה שאימו נפטרה, אבל לא הלכה לשבעה ולא יצרה שום קשר. ופתאום הוא שולח הצעת חברות בפייסבוק בלי לכתוב מילה שתאשר שהוא מבין שזו היא.
׳הוא בטח לא מזהה׳ היא חשבה אבל לא יכלה להתעלם מכך שליבה החסיר פעימה. ״מה שלומך?״ היא כתבה לו במסנג׳ר והוא ענה אחרי שעה ששלומו טוב ואיזה מרגש לראות אותה שוב אחרי 20 שנה.
שניהם לא ידעו לאן שתי המילים האלו ״מה שלומך״ יקחו אותם.
שניהם לא ידעו שחודש אחר כך הם ימצאו את עצמם בתוך רומן לוהט שכאילו המשיך את מה שנגדע בגיל 22 עם אותן תשוקות ועוצמות.
שניהם לא ידעו שחודשיים אחר כך בעלה יתפוס אותם וישלח את כל התכתובת שלהם לאשתו של עופר.
שניהם לא ידעו שהגילוי הזה יוליך את שניהם להתגרש, ושבעקבות הגילוי הגירושין יהיו קשים מנשוא.
שניהם לא ידעו שבעלה יציג את התכתובת ביניהם בבית הדין הרבני והדיינים יכריחו אותו לתת לה גט אבל גם יכתבו שאם היא תבקש להינשא לעופר ידרש בירור.
שניהם לא ידעו שזה לא יפריע להם ושהשבוע הם יצאו לאיזה בר לחגוג את הגט המיוחל שאמנם עוד לא סיים את כל הסאגה אבל לפחות היה התחלת הסוף.
שניהם לא ידעו ששתי מילים בפייסבוק יכולות להרעיד עולמות שלמים, אבל שניהם ידעו שיש להם אהבה.
***
השבוע בפודקאסט ראיון עם חופית גלב ממנו נלמד איך אפשר להיות גם וגם וגם. להאזנה לחצו כאן.
זה סרט טורקי.