לכבוד יום האשה שצויין השבוע ולכל הנשים הצעירות יותר ופחות, בגילן או ברוחן, שולחת מכתב שהלוואי והיה מגיע אלי לפני 40 שנה, מכתב שאני שבה ומעדכנת מדי שנה מתוך הזמן שחלף ומתוך השיעורים שנלמדו ומהחיים עצמם.
#
בואי נתחיל באהבה.
תלמדי לומר לא ולהציב גבולות
לא תמיד כולם יאהבו אותך. זה בסדר.
יותר חשוב שאת תאהבי את עצמך ותשמרי על עצמך. הדרך לשמור על עצמך היא ללמוד לומר לא ולהציב גבולות. גם במחיר של לא נעים, גם במחיר של עימות, תלמדי לומר לא.
קשוחה ככל שאני נראית היום, לא תמיד ידעתי להציב גבולות, לא תמיד ידעתי לומר לא, לא תמיד ידעתי להגן על עצמי מפני אנשים רעילים, מפני חציית גבולות, מפני נתינה ללא גבול או מוטב להודות – מפני ניצול.
היכולת להציב גבולות ללא חשש היא יכולת נרכשת, היא כמו שריר שניתן לחזק, גם אם תחילה נראה לך שנולדת בלי השריר הזה. ככל שתפתחי את הערך העצמי שלך תביני שאת ראויה להגנה. תלמדי להגן על הגבולות שלך ולומר לא בלי לחוש חוסר נעימות, וגם אם תחושי חוסר נעימות – תלמדי לחיות איתה. אל תאפשרי לחוסר הנעימות לנהל אותך, זה מתכון בטוח לשבירת גבולות.
בכלל, היכולת לאהוב את עצמך ולהכיר בערכך היא אחת היכולות הכי חשובות שכדאי שתפתחי, וכמה שיותר מהר.
כשאת תאהבי את עצמך את תגני עליך מפני מערכות יחסים הרסניות, מפני אנשים רעילים, מפני הרס עצמי, ואת תשמרי על עצמך ותטפחי את עצמך ותדאגי לעצמך כמו שמגיע לך.
אל תזיני את עצמך ברעלים, אל תעני את עצמך, ותזכרי שזה הגוף היחיד שאי פעם יהיה לך. תעשי יוגה, תעשי מדיטציה, תעשי ספורט, תתחברי לעצמך ותתמידי כך לאורך שנים. כבר לימדו אותך שנפש בריאה בגוף בריא, עם השנים תגלי את יחסי הגומלין בין הגוף לנפש. את זקוקה לשניהם. אל תזניחי.
#
החיים הם נהר.
לא כל מי שנמצא לידך כרגע יהיה שם תמיד.
החיים לימדו אותי שגם חברות בלב ובנפש אלו שהייתי בטוחה שיהיו שם לכל החיים, יהיו שם רק כל עוד זה יתאים ותהיו באותו אפיק.
לקח לי שנים לקבל את העובדה שחברויות לא בהכרח נמשכות לנצח. גם לא אהבות. רק כשהבנתי שמרבית התאים בגופי מתחלפים לחלוטין מדי כמה ימים או חודשים, ושאי אפשר לחצות את אותו נהר פעמים כי הנהר הוא לא אותו נהר והאדם הוא לא אותו אדם, הבנתי שגם אנשים בחיי מתחלפים, וזה בסדר.
לא כל מי שאוהב אותך היום יאהב אותך גם בעוד שנים וגם את לא תאהבי תמיד את כל מי שאת אוהבת היום אהבת נפש. הלב הוא שריר גמיש, הוא נשבר ומתאחה, זוכר ושוכח, כואב וסולח. שמרי עליו ככה, גמיש.
החיים הם נהר, זרמי בו בבטחון, גם כשאת שוחה נגד הזרם וגם כשהזרם סוחף אותך. תסמכי על היכולות שלך להסתדר בכל מצב. אל תתקעי. אל תאחזי במה שנראה לך כגזע ויתגלה כקנה רצוץ, תרחיקי מעליך את מי שמכביד. מי שאת מכבידה עליו יתרחק.
#
את יכולה לנצח את עצמך כל יום מחדש.
גם את הגנים שלך את יכולה לנצח.
כשתביני את זה תוכלי לפרוץ תקרות זכוכית ולחצות מחסומים לא נראים, גם כאלו שהוטבעו בגנים שלך לאורך דורות.
הנערה הצעירה שהייתי לא העלתה על דעתה שהיא יכולה לרוץ. היא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להתחמק משיעורי ספורט, או ממסע בן 2 קילומטרים בתום הטירונות, והאמינה שהשמנה מגיעה יד ביד עם אימהות ואינה נמנעת.
את הנערה הצעירה ההיא חינכו על בסיס אמונות שמרניות, פחדים אינהרנטיים וכללים שהוצגו לה כחוקים בלתי ניתנים לערעור – ״תמצאי משרה יציבה, תקבלי קביעות, תעבדי במשרת אם, כסף לא גדל על העצים, אצלנו במשפחה לא מתגרשים, אל תעשי שטויות, אל תסכני את עצמך, ובכלל, אם כולם יקפצו מהגג, תקפצי גם״? כשחלפו השנים ניצחתי את האמונות האלו שוב ושוב, אחת לאחת.
כשתביני שהמטען הגנטי והמורשתי שלך אינו גזירת גורל, תוכלי לשנות את חייך מן הקצה אל הקצה.
כשחציתי את קו הסיום של מרתון אמסטרדם לפני עשור ידעתי שניצחתי את הגנים המשפחתיים, ומכאן נפתחה בפני האופציה לנצח את כל מה שחשבתי שהוא גזירת גורל.
את הגורל עצמו אי אפשר לנצח, אבל זה כבר נושא אחר, ובינתיים בדרך ליום בו נשמתך תעזוב את גופך, תנצחי את עצמך כל פעם מחדש.
#
את יכולה לעצב את חייך
יש דרך ליצור לעצמך מציאות טובה יותר, ולזמן לחייך מה שאת רוצה. חשוב שתכירי את החוקים.
הכללים, החוקים והמצוות עליהם חונכת הם לא אלו שמנהלים את היקום. למעשה הם לא יותר מאמונות מגבילות, וברגע שתשתחררי מכבליהם, תוכלי לשנות את חייך ואת יעודך מהקצה אל הקצה.
תנקי מחייך ציניות וארסיות, ותזכרי שבסוף הכל עשוי מאנרגיה והכל מהדהד. תלמדי להתחבר לתדר המתאים, קודם תתני ואז תקבלי, תפנימי שהעולם לא חייב לך – את חייבת לו, תביני כמה חשוב לעשות מדיטציה ולהתחבר לעצמך ותלמדי למגנט. כל מה שאת רוצה יזרום לחייך בשפע. גם כסף וגם אהבה.
#
אבל קודם תפתחי מערכת יחסים בריאה עם כסף.
רק באגדות נערות צעירות מתחתנות עם נסיכים וחיות עימם לנצח באושר ועושר. בקרוב את תלמדי שצריך לעבוד ולגיטימי לעבוד כל לילה כמלצרית ושעות ארוכות במשמרות בנתב״ג אבל לא תביני עדיין את הקשר בין הכסף בחשבון הבנק שלך להתנהלות הכלכלית שלך. בבית למדת שכסף לא גדל על העצים אבל לא למדת איפה הוא כן גדל וכמה חשובה תודעת שפע.
יקח לך שנים לפתח מערכת יחסים טובה עם כסף, לא לפחד ממנו, לתת לו כבוד, להכיר אותו לעומק ולהתנהל בעולם בתודעת שפע. אם תתחילי מוקדם יותר תחסכי לעצמך שנים רבות של עבודה קשה שלצידה מצוקה כלכלית.
יקח לך שנים להבין שהכל מתחיל בנתינת ערך וכמה שערכך גבוה יותר כך תגדל התמורה שתוכלי לקבל. יקח לך שנים ללמוד לעמוד על שלך, לדעת לדרוש תמורה ראויה לערך שאת מביאה לעולם וללמוד על בשרך שאת יכולה. כן, את עוד לא מבינה עד כמה. ואל תאמיני למיתוס שגברים מרוויחים יותר, הם פשוט מעיזים לדרוש יותר, כל אשה יכולה לקבל תמורה ראויה, אם רק תדע לדרוש.
#
אל תחששי להשמיע את קולך.
גם אם לא כולם יאהבו את מה שיש לך לומר. תכתבי, תדברי, תייצגי – אל תחששי. ככל שתתרגלי להשמיע את קולך, כך תותירי יותר חותם בעולם.
את כרגע עוד לא יודעת אבל אני אגלה לך שהתחלת ללמוד באוניברסיטה בגיל 20. מוקדם מדי אבל לא נורא. במשך שבע שנים רצופות למדת באוניברסיטה גם תואר בקרימינולוגיה וגם תואר במשפטים. קצת קשה להאמין אך במשך שבע שנים אקדמאיות לא העזת מעולם להרים יד ולהשמיע את קולך. זה ישתנה בהמשך, מבטיחה לך.
אם היית שואלת את רותי בת ה – 15 שרצתה להיות עורכת דין האם יהיה לה אומץ לעמוד ולטעון בבית המשפט היא היתה מחווירה. עריכת דין אינה מחייבת לעמוד ולטעון, את יכולה לעסוק בפוליסות ביטוח ובהסכמים מורכבים ולא לדבר עם איש במשך שנים. ובכל זאת בחרת במקצוע בו את משמיעה את קולם של לקוחותיך.
ולך אני אומרת ממרחק ארבעה עשורים – אל תחששי להשמיע את קולך. אל תפחדי לומר את דעתך גם אם לא כולם יאהבו אותה, אל תתני לאף אחד להשתיק אותך כשיש לך מה לומר.
#
הסוד להצלחה
הסוד להצלחה ולמצויינות בכל התחומים (חוץ משכל וכישרון עימם נולדת אבל את עוד לא מבינה את זה) הוא לדעת להתמיד גם כשלא בא לך, גם כשיש לך משהו יותר מעניין כרגע, וגם כשהתמורה אינה מיידית. תפתחי נחישות והתמדה, תנסי שוב ושוב ושוב גם אם לא בא, גם אם מזג האויר מבאס, גם אם דווקא בא לך ללכת לחוף סירונית או לצאת כרגע עם שרית לסיבוב בברים ובמועדונים של נתניה (שאם אני לא טועה קראו להם אז פאבים ודיסקוטקים).
תלמדי לפתח סדרי עדיפויות,
לדחות סיפוקים ולהתמיד,
ואל תתייאשי למרות הקול שבראש,
למרות הכל ועל אף. בסוף את תצליחי. באחריות.
#
ותזכרי שאין כזה דבר ״אין כזה דבר״. כן תקראי את זה שוב. ושוב.
״האין כזה דבר״,
ה״בלתי אפשרי״
וה״לא יכול להיות״
שאמרו לך ושאת אמרת לעצמך – הם כולם תקרות זכוכית שאת חייבת ללמוד לנפץ. ואת תנפצי אם תדעי שהשמיים הם הגבול ואם כדי להגיע אליהם את תהיי מוכנה לשלם את המחיר – מחיר ההתמדה גם כשקשה, מחיר המאמץ, מחיר העייפות, מחיר העבודה הקשה, מחיר השריטות משברי הזכוכית.
#
ובסוף תזכרי שהכי חשוב זה אהבה. שהיא מניעה את העולם, שהיא נותנת לך כוח לכבוש אותו, שהיא הדלק והיא הרוח בכנפיים והיא הכוח הכי חזק שיש. תהיי נדיבה באהבה, פזרי אותה סביבך, אל תחששי לשבור את הלב, לפעמים שווה לשלם את המחיר כדי לחוות אהבות גדולות מהחיים.
תני הרבה אהבה,
פזרי מעשים קטנים של חסד,
למי שצריך, גם לאנשים זרים,
תעשי הכל באהבה, היא כמו אש. לא מתבזבזת רק לפעמים נכבית ואפשר להדליק אש מאש והלהבה לא קטנה, אז ככה גם אהבה.
והכי חשוב תאהבי את עצמך כמו שאת. כשתגיעי לגיל 55 וכבר תאהבי את עצמך כמו שאת, תביני שהיית רזה ויפה כבר בגיל 15 למרות שחשבת שאת הכי לא. אני אוהבת אותך.
מקסים אקריא לבתי בת ה19
כתוב יפה, נוסך ביטחון ובהירות