כבר 29 שנים אני פוגשת אנשים ביום בו ליבם נשבר, ולא אחת גם ביום בו הוא מתחיל להחלים.
אנשים שחלקו מיטה, ילדים, משכנתה וחלומות, ועכשיו לא מסוגלים לשבת באותו חדר. אישה שעדיין ישנה עם החולצה שלו ושונאת אותו באותה נשימה. גבר שבגד בה אבל בודק כל לילה את האינסטגרם של בן הזוג החדש שלה. אנשים שסבלו במשך שנים ולמרות הכל מתגעגעים. ואנשים שקמו מתוך הריסות חייהם, בנו מחדש ואהבו שוב.
ב־17.11.1997 קיבלתי את רישיון עריכת הדין שלי. הייתי בת 28, אמא לתינוקת שהנקתי והקראתי לה חוקים בזמן שלמדתי למבחני הלשכה. היא הייתה קהל די סבלני. בהמשך החיים היא תגלה פחות סבלנות לטיעונים שלי.
האישה הצעירה שהייתי אז לא יכלה לדעת שיהיה לה משרד, שהיא תכתוב ספרים, תגיש פודקאסט ותלווה אלפי אנשים בתקופה בה חייהם מתפרקים. לא ידעתי שאתגרש בעצמי, שאתאהב שוב ואתגרש שוב ואתאהב שוב, והפעם לא אתחתן. לא ידעתי שיהיה לי אומץ לרוץ מרתונים, לצלול עם כרישים ולטפס על הקילימנג'רו, ולא יכולתי לדעת שטילים מאיראן יטילו עלי חרדה גדולה. לא ידעתי שאנשים כל כך קרובים לי ילכו לעולמם בטרם עת, שהלב שלי יישבר לא מעט פעמים, ושבכל פעם הוא ילמד אותי מחדש כמה חשוב לומר לאנשים שאוהבים אותם כל עוד הם יכולים לשמוע.
בכל 17 בנובמבר אני חוזרת לרגע שבו נסעתי לירושלים ושבתי ממנה עורכת דין. מאז אספתי אלפי סיפורים ויותר תובנות ממה שייכנסו בטור אחד. הנה 29 מהן. חלקן על גירושין. רובן על הלב.
1. כשאת אומרת לי ״אבל הוא יכול להיות מקסים״, אני מאמינה לך
את מספרת על השפלות, שתיקות ועונשים, ואז ממהרת להגן עליו עם סוף השבוע המדהים שהיה לכם במדריד. אני מאמינה לך שהוא היה מקסים שם, ובגלל זה כל כך קשה ללכת. כשהולכים מאדם ששובר לך את הלב ולפעמים מנגב לך את הדמעות, צריך להיפרד גם מהתקווה שהגרסה הזו שלו תחזור.
2. ״איך לא ידעתי?״ יכולה להיות שאלה אכזרית
חוכמת הבדיעבד תייסר אותך לפעמים שנים אחרי הגירושין כשתשאלי את עצמך איך לא ידעת ותגידי לעצמך ׳כמה מטומטמת הייתי׳. אבל אישה אוהבת מחפשת סיבות להישאר, ומוצאת אותן. תסלחי לה, לאישה ההיא. היא עשתה את מה שהיא יכלה לעשות באותה עת. והיא בטח לא מטומטמת.
3. הבדידות מתחילה לפעמים עוד בזוגיות
הרבה אנשים מפחדים להיות לבד אחרי הגירושין. הם שוכחים כמה לבד הם היו לידו על ספה של שלושה מושבים, מול טלוויזיה שאף אחד לא באמת רואה. הבדידות שאחרי כואבת, אבל מתפנה בה מקום למישהו שיגיע.
4. בגידה לא תמיד מפסיקה אהבה
וזו הסיבה בגינה כל כך הרבה גברים ונשים מוכנים לסלוח על בגידה גם אם הם פגועים וכועסים. קשה הרבה יותר לסלוח על חוסר אמפתיה ואטימות לכאב שהבגידה גרמה, על בגידה חוזרת, ועל השקרים שממשיכים להיערם ביניכם. לפעמים גם אחרי הבגידה עוד יש אהבה. השאלה היא אם יש שם מישהו שמוכן לקחת אחריות על מה שעשה או שמאשים אותך שתפסת אותו.
5. הבושה עוברת צד
נשים מספרות לי על בגידה, על חובות ועל צעקות ועדיין אומרות שיש עוד המון דברים שהן מתביישות לספר. לוקח להן הרבה זמן לומר שהן מתביישות שנשארו, שההורים הזהירו, שהחברות ידעו ושהן הרשו לעצמן להגיע למקומות האלו. שכל אחת מהן זוכרת איזו אישה חזקה הייתה, ואיך הפכה לפרקים לעלה נידף. הבושה הזו עוברת צד. שהוא יתבייש ואת תהיי גאה בעצמך שאת כבר לא שם.
6. גם מי שעזב יכול להיות שבור לב
אנחנו אוהבים סיפורים על צד אחד שבוכה. אבל יושבים מולי גם אנשים שקמו והלכו, ומתפרקים בדיוק כמו מי שננטש. ההחלטה ללכת לא חוסכת את האבל. לפעמים היא רק מוסיפה עליו אשמה. הגעגוע והכאב הם לא סימן שטעית כשהלכת.
7. אפשר לשנוא ולאהוב באותו יום
בבוקר היא כותבת לי שהיא רוצה שהוא ישלם על כל דקה, ובצהריים היא שולחת הודעה שהיא שכחה לאחל לו יום הולדת שמח ומרגישה רע. ככה מרגיש לב שעוד לא סיים להיפרד.
8. שנאה קושרת חזק כמו אהבה
מי שאומרת לי שהיא שונאת אותו יודעת מה הוא אכל אתמול, עם מי הוא היה בשבת ומה הוא העלה לסטורי. אדישות מגיעה מאוחר יותר, ועד אז השנאה קושרת אותך אליו חזק מדי. אני לא יכולה לקחת אותה ממך. אני רק דואגת שהיא לא תנהל לך את התיק.
9. קנאה מגיעה גם כשכבר לא רוצים אותו
פתאום יש מישהי שיושבת במקום שלך ברכב, והילדים מספרים שהיא מכינה פנקייקים. אפשר לא לרצות אותו בכלל ועדיין להרגיש שמישהו לקח לך משהו. הקנאה הזו בדרך כלל לא רוצה אותו בחזרה, אבל היא שורפת את הלב שעוד לא סיים להרגיש. כשתגיע האדישות הקנאה תסתלק.
10. כעס יכול להיות קונסטרוקטיבי
שנים שהיית ״רגועה״, ״לא עושה סצנות״, מכילה ומבינה. ואז, באמצע ההליך, את מתחילה לכעוס עליו. אני שמחה כשזה קורה. כשכעס מגיע אחרי שנים של שתיקה, לפעמים הוא הסימן הראשון שאת שוב מרגישה שמגיע לך.
11. הפחד מגיע בשלוש בלילה
ביום את מדברת עם עורכי דין, מסדרת הסעות לילדים ועונה לבוס. בשלוש בלילה עולות השאלות: איך אסתדר עם הכסף, מי ירצה אותי, ומה אם הילדים יאשימו אותי. הפחד הזה אמיתי, אבל הוא לא תמיד מציאותי. הרבה ממה שנראה בלתי אפשרי בשלוש בלילה נראה אחרת מול הקפה של שמונה בבוקר.
12. מתאבלים גם על החיים שלא יהיו
על הבית עם העץ בחצר, על החגים עם המשפחה שלו, על הנכדים שדמיינת שתגדלו ביחד. על חמות שהייתה כמו אמא ועל גיס שהיה כמו אח. בגירושין את נפרדת מעולם שלם, ואף אחד לא יושב איתך שבעה.
13. מגיע לך להיות מרוסקת בלי להתנצל על האווירה
לפני שבע שנים כתבתי שקשה לעזור לאנשים עם אנרגיה שלילית. היום הייתי כותבת את זה אחרת. אדם שמגיע אליי ברגע הקשה בחייו לא חייב להיות נעים, אופטימי ומלא הכרת תודה. מותר לו להגיע מפורק. נעשה סדר משם.
14. לפעמים העצה הכי טובה שלי היא: אל תשלחי
את ההודעה שכתבת באחת בלילה, עם כל הכעס וכל האהבה שעוד נשארו. את ההקלטה בקבוצה המשפחתית. את התגובה שתראה לכולם מי הוא באמת. אני יודעת כמה זה בוער. עכשיו תדמייני אותי צריכה להסביר את זה לשופט בדיון.
15. נקמה לא מתקנת לב שבור
הנקמה זקוקה לעוד בקשה, עוד צו, ועוד הוכחה שהוא סובל. היא צורכת כסף וזמן וממשיכה להתלונן שלא עשו בשבילה מספיק. כמעט תמיד יושב מאחוריה לב שבור שמחכה למישהו שיבקש סליחה. בתי משפט לא מתקנים לבבות שבורים, טיפול דווקא יכול לעזור.
16. ויש רגעים שבהם צריך להפסיק להיות נחמדים
כשמבקשים ממך לוותר על זכויות כדי ״לסיים יפה״, כדאי לבדוק מי משלם על היופי הזה. אני מאמינה בהסכמים גם כשהם כוללים ויתורים מרצון. אני גם יודעת להילחם כשמישהו מנסה להכריח אותך לוותר, ואין לי שום קושי לעשות את זה כשצריך.
17. הילדים לא צריכים לדעת מי ניצח
הם צריכים לדעת מי אוסף אותם, איפה הם ישנים ושמותר להם לאהוב את שני ההורים בלי להיחקר אחר כך. הם גם לא צריכים לנחם אתכם. ילד שמנגב להורה דמעות כל ערב לומד שהלב שלו יכול לחכות.
18. במלחמות ירושה לפעמים הילד המקופח מגיע עם עורך דין
הוא כבר בן 60, אבל זוכר בדיוק מי קיבל עזרה בדירה, על הילדים של מי שמרו ועל מי אמא תמיד הגנה. על הנייר רבים על כסף. בחדר יושבת קנאה בת חמישים שנה, וילד קטן שעדיין מחכה שיגידו לו שאהבו אותו באותה מידה. לכן אני בעד לדבר על כסף, לכתוב צוואה ולשאול את השאלות הלא נעימות בזמן שעוד אפשר לענות עליהן.
19. גם מהחברים מתגרשים
הזוג שנסעתם איתם לצפון בחר צד. מישהי שהגיעה לכל יום הולדת פתאום לא עונה. בגירושין מאבדים גם אנשים שלא חתמו על שום דבר, ואף אחד לא מכין אותך לזה. אבל תמיד תהיה גם מישהי שתופיע עם סיר מרק בלי שביקשת, ואותה תזכרי כל החיים.
20. אפשר להיות רגישה מאוד ותקיפה מאוד
אני יכולה להתרגש מסיפור של לקוחה, לחשוב עליה בדרך הביתה, ולמחרת לחקור את בעלה בלי להניד עפעף. מעולם לא הרגשתי שאני צריכה לבחור בין היכולת להרגיש לבין היכולת לייצג.
21. אינטואיציה משפטית היא שריר
יש דבר כזה אינטליגנציה משפטית, ויש אינטואיציה משפטית שנבנית רק עם השנים. לפעמים פרט שנאמר כבדרך אגב בפגישה הראשונה ממשיך להעסיק אותי הרבה אחרי שהיא נגמרת. השנים לימדו אותי מתי לחזור אליו ולשאול עוד שאלה. אני מרגישה באמצע חקירה נגדית את הרגע שבו העד עומד להסתבך, עוד לפני שהוא עצמו יודע. אין בזה קסם. נהיים טובים במה שמתאמנים עליו, ועל ההצלחה של היום התאמנתי שנים ארוכות.
22. גם אחרי 29 שנים יש מה ללמוד
כל לקוחה מביאה איתה סיפור שעוד לא שמעתי, והחוק והפסיקה לא עומדים במקום. עדיין יש ימים שבהם אני יוצאת מדיון ויודעת שלמדתי משהו שלא ידעתי בבוקר. אני לא מרגישה שהגעתי. יש עוד דרך לפניי, ואני פוסעת בה בשמחה.
23. יש נשים שפוגשות אותי הרבה לפני שהן מגיעות למשרד
דרך משפט בפוסט, דף בספר או פרק בפודקאסט. לפעמים הן מספרות לי שמשפט מסוים נשאר איתן חודשים, עד שהיו מוכנות לעשות משהו. זו זכות גדולה, וזו גם אחריות. אני חושבת עליה כשאני מתיישבת לכתוב.
24. על הקילימנג'רו הבנתי שכדאי לבדוק מה אני סוחבת
בהר מרגישים כל קילוגרם. בחיים אפשר להתרגל לסחוב כעס ישן, אשמה, אהבה שלא הסתיימה וצורך שכולם יהיו מרוצים. מדי פעם אני בודקת מחדש מה אני סוחבת בתרמיל חיי. מסתבר שגם דברים שחשבתי שהנחתי יודעים להתגנב בחזרה לתיק.
25. יום אחד הוא יהיה סתם מישהו
הודעה ממנו תגיע, ואת תסיימי קודם את הקפה. תשמעי שיש לו מישהי, ותמשיכי במה שעשית. ראיתי שוב ושוב איך אדם שפעם תפס את כל המחשבות מפסיק לתפוס מקום. לפעמים זה לוקח שנה ולפעמים עשר, אבל זה מגיע. אני מבטיחה לך.
26. הכול לטובה, גם כשעוד אי אפשר לראות את זה
אני יודעת כמה המשפט הזה מעצבן כשאומרים אותו למישהו שעולמו התפרק אתמול. אבל יותר מדי נשים חזרו אליי אחרי כמה שנים וסיפרו שהיום הכי גרוע בחיים שלהן היה גם היום שבו התחילו החיים שהן אוהבות היום. אני יודעת את זה גם מהחיים שלי.
27. ההבדל הוא האמונה שיהיה בסדר
פגשתי אלפי אנשים ביום שהחיים שלהם התרסקו. חלקם בנו מחדש בית, אהבה ושגרה שהם אוהבים. חלקם תקועים במשך עשור באותו ערב שבו הוא הלך. ראיתי כמה כסף, הסכם הוגן ואנשים טובים מסביב יכולים לעזור לאדם לקום. ולמדתי כמה חשובה גם האפשרות להאמין שיש עוד חיים שמחכים לך.
28. גם ללב שבור מגיעה אהבה
הלב שלי נשבר לא מעט פעמים. בשני גירושין, בפרידה מאמא, מניב, ועכשיו מאבא. ועדיין יש בו מקום להרבה אהבה, אולי יותר מבגיל 28. פגשתי אהבה גדולה אחרי גירושין, ועוד אחת אחריה. ראיתי את אבא שלי מוצא אהבה אחרי שאיבד את אמא. אני מכירה את הפחד לפתוח שוב את הלב כשכבר יודעים מה אפשר לאבד, ואני יודעת כמה חיים נכנסים דרך הדלת הזאת. מגיע לך לאהוב שוב. מגיע לך שיאהבו אותך בחזרה.
29. קודם כל תהיו בני אדם
אפשר להיות עורכת דין מצוינת בלי להשפיל. אפשר להילחם בכל הכוח ולזכור שגם בצד השני יש אדם, עם לב שאולי נשבר באותו לילה כמו שלך. אפשר לנצח ולהתנהג יפה. את העיקרון הזה אמא שלי לימדה אותי הרבה לפני שקיבלתי רישיון, ובכל שנותיי במקצוע לא מצאתי סיבה טובה לוותר עליו.
ואם הלב שלך שבור עכשיו, תאמיני לי שיהיה בסדר. ראיתי את זה קורה לאחרות. זה קרה גם לי.
29 שנים עברו מאז. אני עדיין אוהבת להיכנס לאולם בית המשפט, עדיין מתרגשת מחקירה טובה ועדיין יכולה לשבת שעות על פרט שאף אחד אחר לא מבין למה הוא מעסיק אותי.
אבל אני אוהבת במיוחד הודעות שמתחילות ב״את בטח לא זוכרת אותי״.
אני זוכרת.
ועכשיו ספרי לי איך הלב❤️



