כשהשגרה היא הדרמה – 27.9.25
יום אחד שנתחיל בחמש וחצי בבוקר במדיטציה ו קפה על המרפסת והסתיים באזעקת טילים בבר ונסיון התאבדות. מה קורה לגוף שנתקע בין הנשמה שאומרת ״לכי״ והתודעה שפוחדת משינוי? ומה הקשר בין זה לבין המציאות שבה טיל בליסטי מפריע לקוקטייל בחמישי בערב? ״השגרה היא הדרמה״ - המשפט שיסביר לכם למה אתם מרגישים שאתם חיים בסרט שלא בחרתם לשחק בו.



